טייסת דתיה

שלום

נהנתי לקרוא את תוכן דבריך ואת הניגון המכבד והאנושי שלהם.
אענה כפי סדר הצגת השאלה-

לא טענתי שיש איסור דאורייתא. טענתי שיש איסור, ושכך פסקו כל הרבנים הראשיים לישראל, וכל גדולי החכמים מכל המגזרים.

הרמב"ן כותב שכאשר מידת הדין אינה מופיעה היכן שצריך בבית המדרש ובבתי הדינים, אזי היא מופיעה בפורענות במציאות.
תורתנו אינה רק תורה לבבית ונעימה, אלא גם תורת מלכו של עולם, ומחלליה מות יומת במקרים מסויימים.
קרא את התורה לאורכה, וקרא את השולחן ערוך לאורכו. יש איזון בין ימין ושמאל, בין אהבה ליראה, בין הקרבה והנעימות לבין המרחק מד' והצורך בנזיפה כשעברנו על דבריו.
לא יתכן שנקל ראש ונחבק מי שעברה על דבר ד' במודעות כזו. נאהב אותה כמו את כל יהודי אחר, אך לא צריך לתת לזה לגיטימציה ולא לפרגן על כזה צעד. גם אם חיצונית הוא נוסך בנו תחושת סיפוק על כך שאנו מצטיירים כמעורבים בחברה הישראלית.

נשים יכולות ללמוד תורה, כך הכריע החפץ חיים ואחריו גדולים אחרים, מי פחות ומי יותר. אולם אין הכי נמי, אם (ח"ו) כל גדולי ישראל מכל המגזרים היו אוסרים, היה אסור לנשים ללמוד תורה. התורה וההלכה הן מכוננות ההתנהגות שלנו, ולא להיפך.

תחושתה של הבחורה הטייסת צריכה להיות חזרה בתשובה על כך שנהגה שלא ברצון חכמים, ועתה שהיא כבר שם, עליה להקפיד על ההלכה כראוי. לא נשמח מעבירה על דיני התורה, אך נחזק את ידיה להודות בטעותה ולעשות חיל במקום בו היא נמצאת.

דברי הרב חיים תמוהים בעיני, ואינני יודע על מה ומי סמך כשכתב בשופי שאין בזה איסור.

כל טוב