שאלה
ב"ה
אני לומדת את הלימוד היומי מחוברת "בשביל הנשמה",לעילוי נשמת 8 הקדושים שנרצחו בפיגוע שהיה בישיבת מרכז הרב. באחד מהימים ראיתי הלכה,שלא בטוח שאני מקיימת אותה. אצטט:"מצווה להסיר סכנות ולהימנע מהן-ב.
לא ילך אדם תחת קיר נטוי שיש חשש שייפול,ולא ילך על גשר רעוע,שמא ייפול הגשר בדיוק כשיעבור שם.
כמו כן אסור ללכת לטיול מסוכן. ויש 2 דרגות של סכנה:יש דרכים שהן ממש מסוכנות,ואפילו לצורך מסחר לא הולכים בהן,ובהן אסור לטייל משום סכנת נפשות.
ויש דרכים שיש בהן קצת סכנה,ולצורך מסחר ופרנסה הולכים בהן. אבל לשם טיול שנועד להנאה ולשעשוע ראוי שלא ללכת בהן. ומי קובע מהי דרך מסוכנת?אנשים שיש להם ניסיון,כמו אנשים שמופקדים על כך במשטרה,או אנשים שאחראים על יחידות חילוץ.".
באולפנא שלי,עושים טיולים שנתיים שיכולים להיות קצת מסוכנים. אני זוכרת תמונות של צוק,שהיה צריך לטפס אותו. אם בת לא הייתה יושבת שם ועוזרת לי-לא יודעת איך הייתי מצליחה לעלות. ומי שח"ו נופלת-יכולה להיפצע קשה קשה או למות אפילו,ח"ו.
ויש עוד מסלולים מסוכנים שהדרך צרה להליכה,ויש חשש נפילה. ברור שכל המסלולים הם בדרך של קק"ל,מסומנים ולא סתם מסלולים. אבל הם מסוכנים עדיין.
אם כך-כיצד לקיים הלכה למעשה את ההלכה? הרי לא אפסיק לצאת לטיולים שנתיים....
תודה
תשובה
טיולים מסוכנים אינם מאושרים על ידי הרשויות הממונות על כך. כל טיול של כל בית ספר, חייב להיות מאושר על ידי הועדה לתאום טיולים שעל יד משרד החינוך, ואם הוא מאושר, גם אם יש בו קטעים של טיפוס או ירידה במקומות תלולים, הרי שאיננו מוגדר כמקום מסוכן, אלא הוא מקום שיש כללים כיצד להתנהג בו, על מנת למנוע אסון, ואכן, התנהגות נאותה מונעת אסון.