טהרת המשפחה

מה שבעלך מבקש, הוא דבר שאסור על פי ההלכה. אין ספק שאת לא חייבת להענות לבקשתו, ואף אינך רשאית להענות לו.
הגמרא (מסכת שבת, דף י"ג עמ' א') מביאה סיפור שעוסק בקרבה הגופנית בין בני זוג בימי "שבעת הנקיים", וקושרת את אופי ההתנהגות בין בני הזוג, בארוע הטראגי שבסיפור:

תני דבי אליהו: מעשה בתלמיד אחד, ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו (בתי התפילין שלו, של יד ושל ראש), ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם: כתיב בתורה: "כי הוא חייך ואורך ימיך". בעלי, ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו?
ולא היה אדם מחזירה דבר.
פעם אחת נתארחתי אצלה, והיתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה: בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך?
אמרה לי: חס ושלום! אפילו באצבע קטנה לא נגע [בי]! [אמרתי לה:] בימי לבוניך (="שבעה נקיים") מהו אצלך?
[אמרה לי:]אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר (לא קיימו יחסי אישות). ואמרתי לה: ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה...