טבילת כלים

שלום למתניה

במוצאי שבת אנו מברכים ברכה מיוחדת, ברוך המבדיל בין ישראל לעמים. לומר לך שיש מדרגות בבריאה: דומם, צומח, חי, מדבר, ישראל וכבר כתב בעל החינוך שאחרי המעשים ימשכו הלבבות. לומר לך, שכאשר רוצים לחנך אדם למשהו מסויים לא די באמירה ולימוד אלא צריך גם מעשים שכאשר אתה עושה אותם הם מרגילים את הנפש ללכת בדרך הישר.
ההבדלה בין ישראל לעמים היא בשורש הנשמה, כאשר לעם ישראל יש נשמה אחת הנקראת "כלל ישראל" ואין לעם ישראל שר ומזל, יש לנו השגחה ישירה מאת ה' יתברך.

בכלל הדברים והמעשים כבר למדנו במלחמת מדין שאשר יבוא באש – באש ואשר יבוא במים – במים. יש דין של הגעלת כלים, כלומר להוריד את הגיעול שהיה בכלי ממאכלות גויים שאכלו בו או מאכלות טריפות. וזה היסוד להכשרת כלים בפסח למשל.
ויש הטבלת כלים במקווה, שמשמעה גם אם קניתי כלי חדש המיוצר על ידי גויים או אפילו כלי חדש מתוצרת יהודי אלא שגוי קנה אותו והוא מוכר לי כי אז עלי להטביל את הכלי החדש במים, כי הוא יצא מרשות גוי ועבר לרשות ישראל ולעם ישראל יש סטנדרטים גבוהים, תו התקן שלנו מחייב אותנו בהבדלה בתחומים רבים מהגויים.

הטבלה זו נעשית או במי מקווה (ויש היום בהרבה מקוואות מקווה מיוחד להטבלת כלים) ויש אפילו חנויות המוכרות כלים שעשו ליד החנות מקווה לכלים (אגב, זה לא מסובך ואפשר בקלות לעמוד בזה) או שמטבילים את הכלים בים.
לא אכנס כאן לפרט את כל הלכות טבילת כלים אך אם זה כלי זכוכית וברזל מטבילים בברכה כשאין לך ספק והברכה היא "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על טבילת כלי" ולפני כן יש להוריד את המדבקות מעל הכלים שלא יהיו חציצה ולגלגל את הכלי במים שיוטבל בכל חלקיו.
הברכה היא לפני ההטבלה ואין להטביל כלים על ידי ילדים שאינם בני מצוות אם הם לבד.
מעבר לכך ישנו ספר שלם בנושא בשם "דיני טבילת כלים"

יסוד ההלכות מופיע בשולחן ערוך יורה דעה סימן ק"כ