שאלה
שלום,
אני לא יודעת עם יש תשובה לשאלה הזו,אבל אולי קצת ניסיון חיים יוביל לפיתרון.
אני בת 19, אחרי שנת שירות לאומי והגיע הזמן שהחלטתי שאני רוצה להתחתן,יש לי חבר עוד מתקופת השישית,וב"ה הכי טוב לי איתו בעולם.
כשהתחלתי לדבר על זה איתו (אגב,הוא בגילי) קיבלתי תשובה חד משמעית שזה ממש ממש לא בעניין שלו עכשיו ואין על מה לדבר, והוא גם לא יודע מתי זה יבוא לו,אבל זה יבוא מתישהו...אולי עוד שנתיים ושלוש...
בעוד מס' חודשים הוא מתגייס ליחידה קרבית.
ואולי אחרי צבא הוא ישקול את זה..
מה עלי לעשות? לוותר על הבחור שאני כ"כ אוהבת?
לחכות לו 3 שנים של קושי והתמדדיות?
האם עלי ללחוץ לחתונה?
אשמח להמלצה מהרב.
תודה רבה.
תשובה
שלום רב,
הכל מתחיל מחבר מהשישית, טוב, אלא, נאמר כך, איך את מצפה שיאמרו לך במקרה כזה מה לעשות? את זה את צריכה להחליט לבד.
השאלות שתשאלי את עצמך, האם את מוכנה לחכות למשהו שאולי לא מעונין בכלל בך בתור אשה?
האם להתחתן עכשו זה ריאלי, הרי להיות אשת לוחם של שלוש שנים זה לא פשוט כלל.
זה שטוב לך איתו ואת רוצה להתחתן, כיצד זה שהוא לא מרגיש צורך להתחתן אחרי שלוש שנים? האם נוח לו המצב לחיות ללא מחויבות?
האם הוא באמת אוהב אותך?
על שאלות אלו ועוד, עלייך לענות, ולפי התשובות עלייך לכלכל את צעדייך בצורה נבונה, כדי שלא תוציאי כוחותיך לריק, ועדיין לא עסקתי בבעיה ההלכתית של לחכות שלוש שנים, שמירת הנגיעה בתקופה זו וכדומה.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.