חתונה שניה

ראשית- שיהיה בשעה טובה, ואני מאחל לכם הרבה שנים יפות ושמחות יחד.
אכן, יש שוני בין חתונה ראשונה (של האשה) לבין חתונה שניה.
בחתונה שניה אין הכלה מתכסה בהינומה.
דבר זה, קשור לשוני בין הכתוב בכתובה בחתונה ראשונה לבין הכתוב בכתובה בחתונה שניה: בחתונה ראשונה "עיקר הכתובה" הוא סכום של מאתיים זוזים, ואילו בחתונה שניה, "עיקר הכתובה" הינו סכום של מאה זוז.
וכן, בחתונה ראשונה כותבים "מאה מאה סה"כ מאתיים זקוקים כסף צרוף". בחתונה שניה- "חמישים חמישים, סה"כ מאה זקוקים כסף צרוף".
אין חובה על החתן לעלות לתורה בשבת שלפני ובשבת שאחרי החתונה, אך ראוי שיעלה לתורה.
בכתובתך יופיע הכיוני שלך, הכלה, "ארמלתא" (=אלמנה) במקום "בתולתא" בכתובה הראשונה.
נוהגים בחתונה שניה, להעמיד את החופה בתוך בית, לא כמו בחתונה ראשונה, שמעמידים החופה תחת כיפת השמים.
כן נוהגים לצום ביום החופה, כן לובשים בגדים נאים, החתן כן שובר כוס זכוכית.
מברכים "שבע ברכות" בסעודה הראשונה אחרי החופה בלבד.
אין נוהגים "שבעה ימי משתה", אלא- שלשה ימים בלבד, שבהם אין החתן רשאי לצאת לעבודתו, אלא אם הכלה מסכימה שיצא.
בשלושת הימים הראשונים, המניין בו מתפלל החתן אין אומרים "תחנון".