חשש גזל- המשך

שלום רב.
אשיב על דברייך אחד אחד:
א. לגבי הקשיים להיפגש עם המאבדת, ניתן להרים לה טלפון, או לשלוח בדואר (כמובן שמשלוח בדואר יכול להיעשות גם בלי שם.)
ב. לגבי הטענה שהיא כבר שכחה, אין לכך משמעות במצוות השבת אבידה. תזכירי לה.
ג. לא מוזר לעשות מצות השבה בעיר, וודאי שזו לא פדיחה לקיים מצוות. להיפך, זהו כבוד גדול וזכות עצומה. וכמה שהניסיון גדול יותר, כך הניצחון בו גדול יותר. וכך נכתב בפרקי אבות "יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים". ואל יבוש אדם מפני המלעיגים עליו, שהוא בא בשם השם והם משמשים כשלוחי היצר להגדיל נסיונו. אמנם במקרה זה, אינני חושב כלל שתהיה כאן פדיחה, שהרי להיפך, המאבדת רק תעריך אותך יותר.
ד. לגבי השאלה אם זה נזרק או נאבד, לי אין דרך להכריע בכך, שכן לא ראיתי את המקום והמצב בו המדבקות נמצאו. אם את משוכנעת, למעלה מכל צל של ספק, וללא שום פקפוק, שהן נזרקו לפח ולא נאבדו, אין צורך להחזירן. אמנם, אם אינך משוכנעת, את חייבת להשיב – ספיקא דאורייתא לחומרא.