חשיבות תפילה במניין

בס"ד

שלום וברכה.

תפילה במניין היא דבר בעל ערך עצום: היא אומרת שאנחנו עם שלם - [אחד ]- שמתפלל לה', ולא רק אוסף אנשים פרטיים!

יש שתי בחינות עיקריות בתפילה:
[מצדינו], אנחנו מבקשים כל מה שחסר לנו וכך מתקשרים לקב"ה ששומע אותנו;
[ומצד ה' ]- התפילה מקדשת את שמו, בכך שהיא מראה שה' הוא הבורא והמשגיח, וכל מה שבעולם בא ממנו.

שתי הבחינות האלה מתעצמות כשמדובר בציבור:

[מצדינו] - כשציבור מתפלל יש לו עוצמות הרבה יותר גדולות, כמו שאמרו חז"ל שבתפילה במנין פחות מסתכלים בשמים על החסרונות הפרטיים של כל אחד אלא לוקחים את המעלות של כל אחד.
תאר לעצמך שאדם פרטי בא למלך ומבקש ממנו תוספת תקציב לעיר שבה הוא גר, ותשווה אותו לציבור שלם שבא ומבקש את אותו תקציב בשבילו.

[ומצד ה'] - כשציבור מתפלל הרי זה קידוש ה' הרבה יותר גדול, כי כך אנו מראים שה' מחייה לא רק כל אחד באופן פרטי, אלא את הציבור ואת העם כולו!

במדרש רבה לפרשת בא נמשלת התפילה של עם ישראל לכתר עם המון יהלומים - כל אחד מוסיף את היהלום המיוחד שלו.

[וכמה מילים לעניין הקדיש:] הקדיש הוא אחד הדברים שאנחנו יודעים בעל פה, אבל בדרך כלל לא שמים לב מה אומרים בו. שים לב לתרגום שלו: יתגדל ויתקדש שמו הגדול שברא העולם כרצונו, וימליך בו את מלכותו, ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו, בחייכם וביומיכם ובחיי כל בית ישראל, במהרה ובזמן קרוב ואמרו אמן. הקהל עונה: יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים, והחזן ממשיך: יתברך וישבתח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של הקב"ה, מכל הברכות והשירות והתשבחות והנחמות האמורות בעולם, ואמרו אמן.
מעלת הקדיש כל כך גדולה כי הוא עוסק בכבוד שמים.
ואמרו בגמרא (שבת קי"ט ע"ב) שכאשר עונים ישראל 'אמן יהא שמיה רבה מברך" מתבטלות מהם הגזירות קשות, ועוד אמרו (ברכות ג ע"א) שכאשר עונים ישראל "יהא שמיה הגדול מבורך" עולה זכרונם של הקב"ה, וכביכול הוא מנענע את ראשו בצער, ואומר: אשרי המלך שהיו מקלסים אותו כך בביתו, וכך מתעורר רצון לפניו לגאול את ישראל.

אמן כן יהי רצון!

עוד בעניין הקדיש תוכל למצוא בספר פניני הלכה 'תפילה', עמוד 343 והלאה.