שאלה
לרב שלום וברכה
אני אמא לשתי בנות מתוקות, נשואה לבעל נהדר, עובדת במקצוע מספק ויוקרתי, .ברוך ה'...
הבעיה שלי בחיים היא שאני מאוד היפוכונדרית, דואגת כל הזמן שאני חס וחלילה חולה במחלות קשות, ומאוד מפחדת חס וחלילה שיקרה לי משהו ובנותיי ישארו יתומות.נדמה לי גם שקו החיים שלי ביד קצר יחסית
אני יודעת שהדברים נשמעים מטופשים, אבל אני דואגת כל הזמן. זה לא משבש את חיי ברמה החיצונית, אני מתפקדת מצוין, אבל זה פשוט מוציא את כל שמחת החיים שלי. אני כל הזמן עצובה ודואגת, מבחוץ מחייכת ומבפנים עצובה.
אני מרגישה שאני צריכה להתחזקת מבחינת יכולת השמחה שלי וגם להרגיש בטחון בחיים שלי, ובקיום שלי בעולם, ולא להרגיש כאילו כל רגע כל החיים יכולים להתהפך. אני משתדלת לנצל את הרגישות שלי לעזור לאנשים אחרים, אבל בינתיים אני עצמי הולכת ונעשית יותר ויותר עצובה. אני מאמינה שהפתרון לבעייתי צריך להיות מכיוון רוחני ולא פסיכולוגי. אשמח לשמוע את דעתך
תשובה
בסד
שלום רב.
נכון מאד הפתרון הוא רוחני.
אמרו חכמים "אשרי אדם מפחד תמיד." מפחד תמיד?
כן כן "[מעברות שבידו.]"לומד הרב קוק ועוד פרשנים כי מדת הבטחון קשורה למדת הפחד.כשהמפתח לכך הוא [האמונה.]
אדם המקים מצוות ומאמין במה שעושה לא מפחד ..!!
מקור הפחד הוא מ"עבירות " בלבד.
לכן עצתי לך התחזקי באמונה ובקיום מצוות ....!!!!!!!
למשל הפנימי כי "[ צדקה תציל ממות.]"
או "צווה מצילה את מי שעוסק בה."
או "שלוחי מצווה אינם ניזוקים"
ואת הרי שליחת מצווה בכל חייך.
בברכה