חניכים לא מתפללים

ב"ה


ברכה ושלום.


בנושא הנגיעות תתמקד מיד ודחוף ותשתדל להסביר באורך וברוחב בנועם ובחן ותקדיש לזה דיונים ושעות וחומרים ככל שידרש . ובהתאם לרמתם ולגילם תפתח את הנושא הזה לדיון . וגם במישור המעשי תנסה לשוחח על כך עם בקומונרית ע"מ לצמצם עד כמה שניתן את האפשריות ואת הסיטואציות המעורבות. כי "לא עכברא גנב אלא חורא גנב" .
כדאי לך להשתמש בסיפרה של הרבנית נריה ובספריו של הרב אבינר.

ולמה להתמקד קודם בנושא הנגיעות? -מפני שלא יכולה להיות אווירה של קודשה ורצינות אם התחום של בינו לבינה הוא פרוץ. מפני שהאווירה הכללית היא זו שמשפיעה באופן ישיר על התפילה של האדם.ולא ניתן לצפות לאווירה רצינית בתפילה אם הלב לא כ"כ טהור והמחשבה לא כ"כ פנויה והריכוז לא קיים.

בד בבד עם ההתקדמות בנושא הראשון בהתאם לגילם ולרמתם של החניכים תשתדל שהתפילה תהיה באווירה רצינית ותנסה לשפר ולתקן כגון להכניס יותר שירה וכדומה.
אל תתעסק בשלב הזה עם הצד הלימודי של התפילה ובודאי לא עם הצד הכפייתי .אל תכפה אותם ואל תכעס עליהם כי נושא התפילה מטופל ברמת בית הספר וגם בבית ואילו בסניף אתה חייב להשאיר את הערוץ של הבחירה החופשית שלהם פתוח . תתפלל עליהם ותבקש מהשם שיעזור לך להצליח.



בברכה,


עוזיאל