שאלה
שלום
כל פעם שמקדשים בשבת וחג-צריך שתי חלות שלמות שלא אכלו מהם בארוחה קודמת?
תודה
תשובה
שלום
להלן תשובה לשאלתך מספר פניני הלכה זמנים ולהרחבה עיינו בספר באתר ישיבה בברכה אייל משה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=427
לחם משנה ובציעת הפת
מצווה לבצוע בשבת על שני ככרות, זכר למן הכפול שהיה יורד לאבותינו במדבר ביום שישי לקראת שבת, שעליו נאמר: "לחם משנה" (שבת קיז, ב). ואכן כל עניינה של השבת כפול, מצוותיה: זכור ושמור. קרבנה כפול, שני כבשים תמימים. ענשה כפול, ושכרה כפול. ואף הלחם שעליו בוצעים כפול לבטא את גדולת היום שמעלתו כפולה (עפ"י ילק"ש בשלח רמז רס"א).
המצווה שבעת הברכה יאחוז בידיו את שתי החלות, אבל לבצוע מספיק אחת. שבזה שאחז את שתי החלות בעת הברכה קיים המצווה לבצוע על לחם משנה. וכך כתבו הרמב"ם ורש"י, וכן נפסק בשולחן ערוך (רעד, א). ויש אומרים שהמצווה לבצוע את שתי החלות, וכן נהגו השל"ה והגר"א. והרוצים לנהוג כן, טוב שיכינו לעצמם חלות קטנות כדי שיוכלו לגומרם בסעודה. והמנהג הרווח לבצוע חלה אחת.
לכתחילה יש להקפיד שהחלות יהיו שלמות לגמרי, ולכן לא יסיר את התוית הדבוקה לחלה לפני הבציעה, כדי שהחלה תהיה שלמה לגמרי בשעת הברכה (שש"כ נה, ח). גם כאשר בוצעים על מצות בפסח יש לבחור את השלמות. כשאין לחמים שלימים לגמרי, יבחר את הפחות פגומים. גם לחם קפוא אפשר בשעת הצורך להחשיב כלחם משנה (שש"כ נה, יב). אם יש לו שתי שקיות שלמות של לחם פרוס, מוטב לבצוע עליהן בעודן סגורות, שיש אומרים שאע"פ שהם פרוסים, השקית מצרפת אותם (משיב דבר כ"א, עיין שש"כ נה, הערה נז). ואם אין לו לחמים שלמים אלא פרוסות, יקח שתי פרוסות בשעת הברכה (שש"כ נה, יז).
לכתחילה גם בסעודה שלישית יבצע על שתי חלות, לבטא את עניינה של השבת שהוא כפול. ואם אין לו שתי חלות - יבצע על חלה אחת שלימה, שכן בזמן שירד המן, נשאר לאבותינו במדבר לסעודה שלישית כיכר מן אחד שלם לסעודה שלישית (רמ"א רצא, ד).
גם ביום טוב לא היה יורד המן במדבר, כמו בשבת, אלא יורדים שתי מנות בערב יום טוב. וזכר לנס הזה יש לבצוע על שתי לחם ביום טוב. (דברי הרי"ף המובאים בבית יוסף אורח חיים, סימן תקכט)
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם