חכמים ודרך התורה

לשואלת שלום רב וסליחה על העיכוב בתשובה.
א. משמעות המשפט, היא שהכוחות שצריך החוזר בתשובה להפעיל הם הרבה יותר גדולים מצדיק גמור. אדם שכל ימיו היו ע"פ התורה והוא התרגל ביושר מילדותו, המאמצים שהיה עליו להשקיע כדי להגיע למעמדו, וכן המאמצים שעליו להשקיע כעת כדי לשמור על עצמו קטנים יותר. היצרים, הגירויים שונים אצלו מאשר אצל אדם שנפל והיה צריך לעבור את כל הדרך חזרה, אדם שטעם את טעם החטא והתרגל אליו, וכעת עליו להתמודד ולנצח את תאוותיו. לכן כשאינו נכשל שוב, זה אומר שכוחותיו הנפשיים הרבה יותר חזקים. וכבר לימדונו חז"ל את הכלל "לפום צערא - אגרא" כלומר לפי עוצמת הצער, כך גודל השכר.
ענין זה הוא הגיוני. כל אדם שחושב היה מגיע למסקנה זאת. ייתכן שחז"ל למדו זאת בהגיון. וייתכן שחז"ל למדו זאת במסורת מאבותיהם עד משה.
ב. כך גם בעניינים אחרים. חלקם חז"ל למדו מהגיון פשוט או מסובך. הם ניתחו זאת מתוך הכרתם העמוקה את נפש האדם ואת המציאות, וכן מתוך תפישת עולמם האמונית הדתית. צריך לזכור שחז"ל היו גאונים עצומים וכפי שהעידו הם עצמם על אבותיהם - "אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם. ואם ראשונים כבני אדם - אנו כחמורים." כלומר כבר הם עצמם העידו על הפער העצום בינם לבין קודמיהם. וייתכן שהם קיבלו זאת במסורת מאבותיהם לםניהם עד משה. צריך לזכור שדברים רבים הועברו להם במסורת, ולא מצויין מי העביר. כךזה גם בענייני מוסר וגם בענייני אמונה, גם בפרשנות רעיונית לפסוקים וגם בהלכה.
אקווה שעניתי על שאלתך, ואם לא, תשאלי שוב.
בברכה
אפי קיציס