חינוכו של משה 3

שאלה

שלום לכבוד הרב,

בשאלתי הקודמת על חינוכו של משה (חינוכו של משה2) ענה לי כבוד הרב כי הוא איננו מכיר את העניין שהעלתי לגבי -היכן היה משה בין כל השנים- וכבוד הרב העתיק לי את העניין על כך שמשה היה מלך כוש. ובכן, יש בידי את עניין המידות שהעלתי בשאלה הקודמת ועוד כמה עניינים הקשורים-

-----------------------

א.מקור הסיפור ע"י בעל תפארת ישראל(על משה רבינו):

הגאון בעל תפארת ישראל כותב כדברים האלה:

"מצאתי כתוב דבר נחמד: כשהוציא משה רבינו ע"ה את ישראל ממצרים, שמעו עמים ירגזון וגו', ויתמהו מאוד על זה האיש משה, כי על ידו נעשו כל הגבורות והנפלאות האלו. ולכן התעורר מלך ערבי אחד, וישלח צייר מובחר לצייר תמונת המנהיג הגדול הזה ולהביאו (הציור) אליו. וילך הצייר ויצייר תמונתו ויביאהו לפני המלך. וישלח שוב המלך ויביא ויאסוף יחדיו כל חכמי חרשים אשר לו, וישאל להם לשפוט על פי פרצוף פניו של משה כפי המצויר, לדעת תכונת טבעו ומידותיו, ובמה כוחו גדול. וישיבו כל החכמים יחדיו אל המלך ואמרו: אם נשפוט על פי ציור קלסתר פניו של האיש הזה, המפורסם לגדול, נאמר לאדוננו, כי הוא רע מעללים, בגאוות וחמדת הממון ובשרירות הלב, ובכל חסרונות שבעולם שיגנו נפש האדם המעולה. ויקצוף המלך מאוד ויאמר: מה זה? הכי התעללו בי? הלא בכל אלה שמעתי, מכל עבר ופינה, בהפך מזה האיש הגדול. ויחרדו האנשים מאוד, וישיבו את המלך בשפל קול התחנה, ויתנצלו את עצמם הצייר בחכמים, כל אחד בחסרון ידיעת חבירו. הצייר אמר: ציירתי כהוגן, והחכמים שגו בידיעתם; והחכמים גללו כל החיסרון על הצייר, שלא צייר תמונת משה כהוגן. והמלך אשר נכסף לדעת מי משניהם יצדק, נסע ברכבו ובפרשיו, ויבוא אל תוך מחנה ישראל. ובבואו וישא את עיניו, וירא את משה איש האלוקים מרחוק. וימהר ויקח את הציור מתוך חצנו ויבט, והנהו כתמונתו כצלמו כאשר ציירו הצייר, קולע אל השערה ולא יחטא. ויפג לבו ויפלא ויתמה עד מאוד. וילך ויבוא בעצמו אל אוהל איש האלוקים, ויכרע וישתחווה לאפיו, ויספר למשה כל הדברים האלו אשר נעשו, ויאמר עוד: בי אדוני, איש האלוקים, הנה קודם ראותי פניך, פני אלוקים, אמרתי, אך אולי הצייר שגה במלאכתו, לבעבור חכמי מפורסמים לבקיאים מאוד בחכמת הפיזיאנאמי, ואין דוגמתם. אך עתה אחרי ראותי כי תמונתך מכוונת אל הציור אשר הביא הצייר, לא נותר בי נשמה, רק לומר, כי חכמי בגדו בי, וכי חכמי אליל המה

תשובה