שאלה
שלום רב,אני קומונרית בבני עקיבא ואני מאד מזוהה עם הדרך ורואה בבני עקיבא ערך גדול ולמרות זאת התחילו להתעורר בי שאלות לגבי חברה מעורבת בסניפי בני עקיבא לאור העבודה שהכנסתי מדריכה שהיא בת שרות שהייתה בעזרא רציתי לשאול מה התורה אומרת לגבי חברה מעורבת-האם היא צריכה להיות האם לא,אם האידאל הוא לא חברה מעורבת אז למה בני עקיבא דוגלים בזה,האם בני עקיבא המציאו את ההאידאל של חברה מעורבת אבל צנועה?אם כן באיזו רשות הם עשו זאת?אם לא למה קמו עזרא ואראיל?למה יש התנגדות כל כך גדולה לחברה מעורבת?מצד שני לא אראל ולא עזרא היו מצליחות להקים סניפים במקומות שבנ"ע הקימה כגון ישובי מרום הגליל ועוד...האוכלוסיה שם שונה ולא מתאים לה כרגע חברה נפרדת ואם נעשה חברה נפרדת הסניפים האלו לא יהיו וההפסד גדול יותר.אז מה עדיף חברה מופרדת ולא בטוח שנגיע לכל האוכלוסיות או חברה מעורבת?למה בני עקיבא כתנועה נמנעת מלענות על הנושא הזה?האם לא עדיף לחנך את הילדים במציאות של הפרדה כדי שלא נצטרך להתמודד עם מבצים של נגיעה ושל בנים בנות כשגודלים והופכים לחבריא ב' או שאולי האידאל הוא חברה מעורבת אבל צנועה ואז כל החוכמה היא להתמודד עם הקשים בחברב צנועה....ואם התורה אוסרת על חברה מעורבת אז איך לעזזאל בני עקביא עושה זאתל-הרי בני עקיבא מגשימה את התורה!
בבקשה תענו לי ישירות על השאלה אל תתחמקו מלגעת בנושא,אני צריכה לברר דברים ואתם אלו שיכולים לעזור לי,אל תתחקמו מהתשובה הישריה והאמיתי גם אם זה יכאב לי לגלות שאולי בנ"ע לא הולכת בדרך נכונה במה שנוגע לבנים בנות כי זה רק יעזו רלי לשפר אותה ולעשות אותה יותר טובה....
ובנוסף אשמח לקבל עזרה והדרכה איך להכניס את הנושא של בנים ובנות לסניף כי החברה שלי בנסיף ממש לא כל כך דתיים יש להם הרבה שאלות באמונה ואולי עדיף לעזוב את הבנים בנות בצד?ואיךך להכניס להם את החשיבות של הנפרד ושל הצניעות למרות שזה ממש לא הסטייל שלהם?ואני לא מדברת על נגיעה....כי לזה יש להם אנטי אז עדיף לבוא אליהם בצורה שונה...
תודה רבה....השאלה ארוכה ואשמח לקלב תשובה מפורטת כי אני חייבת לעשות בירורים....
(אשמח אם כרגע לא תפרסמו את השאלה....)
תודה רבה וחנוכה שמח,
תשובה
שבוע טוב ומוצאי חנוכה שמח!
אני מכיר תשובה אחת לשאלתך, שהיא תשובה ממצה ומקיפה את השאלה מזוויות שונות. תשובה זו ניתנה על שאלה דומה בקשר לתנועת נוער "ישורון", תנועה שקמה בצרפת ופעלו בה בנים ובנות יחד. הרב יחיאל יעקב ויינברג נשאל שתי שאלות: "ערעור נגד צורת הארגון הזה שהוא משתף בנים ובנות, וערעור נגד המנהג שנהגו שהבנים והבנות מזמרים יחד זמירות של סעודת שבת".
הרב ויינברג מאריך בתשובתו עם נימוקים הלכתיים וחינוכיים. התשובה נכנסה לשו"ת "שרידי אש" של הרב ויינברג, וחלקה העיקרי הודפס בחוברת "אישות ומשפחה" בעריכת הרב פרופ´ יהודה אייזנברג הנלמדת בבתי ספר רבים ואולפנות רבות.
הרב שלמה אבינר נשאל שאלה אחרת כאשר הוקם בבית אל סניף של תנועת "אריאל" לאחר שפעל שם סניף "בני עקיבא", אולם מתשובתו אפשר להבין גם תשובות לשאלותייך. תשובת הרב אבינר מופיעה בספרו שו"ת "שאילת שלמה" חלק ד´ עמ´ 244.
הארכתי בדברים אלו כדי שתוכלי גם ללמוד דברים ממקורם.
כדי לענות באופן ישיר על הבעיה הגדולה והמורכבת אותה את מציגה, אענה ואשתדל לא להאריך ולנסות להבהיר. תיקון קוסמטי קטן וחשוב: תנועת עזרא הוקמה לפני בני-עקיבא. דומני שקדמה כעשר שנים. האמת היא שאינני יודע באופן הסטורי מדוע קמה תנועת בני עקיבא כתנועה מעורבת. אני מעלה כאן הרהור אישי אמנם מתוך היכרות קרובה עם התנועה, אבל אני מדגיש שוב – לא מתוך ידיעה. תנועת בני עקיבא הוקמה מתוך רצון גדול, אבל לא ברור לי היקף הידיעה התורנית ומידת צמידותם של מחוללי התנועה עם תלמידי חכמים עד כדי הבנה שנושא בסיסי זה של פעילות מעורבת אסורה בכל קנה מידה הלכתי. אבל התנועה הוקמה, והַכְּניסה של בני תורה, תלמידי ישיבות ותלמידי חכמים כמובילי התנועה סמוך ונראה להקמתה כבר היתה מאוחרת לתיקון נושא זה.
בשאלתך את מבדילה, ומבדילה נכון, בין הרצוי לבין המצוי. הרצוי, כפי שכל בן תורה אמר פעם ואומר היום ויאמר בעתיד, שהרי התורה נצחית, שפעילות כלשהי חייבת להיות נפרדת. אפילו, ואני מדגיש את המילה אפילו בבית המקדש הפרידו בין גברים לבין נשים. ואל תאמרי דווקא שם כי זה מקום קדוש. אלא אפילו במקום קדוש שסביר מאד להניח שיש בו פחות קלות ראש דאגו להפריד, במקום שאינו קדוש ויש חשש גדול יותר לקלות ראש, על אחת כמה וכמה. ובמקומות בהם גם יש שירה, ואחד מאיסורי ערוה הוא קול באשה (ואינני חושב שמחובתנו לחפש אם אולי בכל זאת יש אפשרות למצוא היתר) אין מקום לפעול כך לכתחילה.
ומתוך כך אנו נאלצים לעבור למצוי. הרבה הרבה בחורים ובחורות תמימים וטובים, שמעוניינים בפולקלור דתי אבל אינם מעוניינים לפעול בנפרד מבני המין השני, אינם מגיעים ולא יגיעו למקום בו תתבצע פעילות נפרדת. הזכרת נקודה זו בשאלתך. נסיוננו מלמד שאותם נערים ונערות שפעילותם המשותפת הביאה אותם בכלל לבני עקיבא, מכוונת אותם לישיבות תיכוניות ואותן לאולפנות. הגעתם למקומות אלו לישיבות לפני שישים שנה ולאולפנות לפני ארבעים שנה לא נראתה אז פשוטה כמו היום. והיום צעד זה כבר ממשיך לישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ומכינות, או מדרשות ומכללות. גדל לנו כבר יותר מדור של בני ובנות תורה מתוך אותה תנועה. אנשים שצמחו בתוך תנועה מעורבת, והחינוך שלה הוא שמביא אותם היום לכוון את בניהם ובנותיהם לתנועות הפועלות בנפרד. והפעילות הנפרדת היא רק תחום אחד, הלבוש השונה כל כך ממה שהיה מקובל בציבור הדתי לפני כמה עשורים (במיוחד אצל בנות ונשים...) היקף שיעורי תורה ועוד.
אני יודע שאני מצייר כאן משהו וורוד יותר מן המציאות, אבל חשוב לשקול את סך השינוי כדי לראות שמדובר על התקדמות ממוצעת ולא להיפך.
ועכשיו צריך לשקול לגופו של עניין. אם יבוא צעיר השואף להתעלות רוחנית וישאל לאיזו תנועה ראוי שילך, ודאי אראה חובה לעצמי לכוון אותו למקום האידיאלי מבחינה תורנית, רוחנית, חברתית. אם נשאל את עצמנו האם להפריד תנועה מעורבת, זו שאלה כללית הצורכת אנשי מידות בעלי כתפיים רחבות שראייתם הציבורית חשובה. אם הפרדה שכזו תגרום לתופעה של ירידה רוחנית עקב בריחת נוער בגלל ההפרדה, יש צורך בהעזה של "עת לעשות לה´ הפרו תורתך". ואז יש לעשות את המקסימום בתוך אותה תנועה, ולכוון אליה רק את המתאימים. זה ייצור תנועה יותר "אקסלוסיבית" ותנועה יותר עממית. לדעתי היום זו הדרך היותר נכונה. הרב אבינר בתשובה שהזכרתי למעלה מעדיף תנועה אחת עם ואריאציות שונות. אינני מרגיש עצמי רשאי, יכול ומסוגל לחלוק עליו. ובכל זאת הבעתי כאן עמדה, לדעתי, במצב שכבר קיים היום.
אני מקוה שהתמונה המורכבת ומעורבבת נותנת מענה על רוב צדדי הבעיה.
באשר לדרך החינוך בסניף. אולי כדאי להתחיל מן ההרגל לשבת בפעילויות כאשר בנים בצד אחד ובנות בצד שני. אפילו בישיבה במעגל – חציו בנות וחציו בנים. להסביר גם את הצד הפרקטי (אי נעימות פעמים רבות) וגם את הצד ההלכתי המשתלב עם המעשי. וכך יעלו רעיונות להמשך הפרדה אם תראי שיש בשלות.
חזקי ואמצי בעבודת הקודש, ובהצלחה!
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם