שאלה
הדת היהודית אוסרת על שימת קץ לחיים. אולם ככל שאני חושבת על העניין, נראה לי כי יש אנשים שנקבע (י"ע שמים)שיסיימו את חייהם בצורה זו, הרי כבר נאמר אין אדם נוקף אצבע מלמטה עד שלא מכריזים מלמעלה. מה גם שלפעמים יש אנשים שעוברים כאלה יסורים שלא תמיד אפשר לעמוד בהם, בעיקר שכמדובר במשהו לאורך זמן שלא נגמר והתפילות התחינות והדמעות לא עוזרות, ונוספות עוד ועוד בעיות המעיקות על החיים.לפעמים הקושי הוא כל כך גדול כי נראה לי שבשמים פשוט מנסים לרמוז לאדם שהגיע שעתו... (כמו מחלה מאוד קשה, או בעיות כלכליות מאוד קיצוניות, וכו') הרי נאמר שלא מעמידים אדם בנסיון שלא יוכל לעמוד בו, אבל אם לאדם כלכך קשה שהוא מגיע למצב שהיה רוצה שחייו יופסקו, האם זה לא נסיון שאדם לא יכול לעמוד בו?
תשובה
הדת היהודית אכן אוסרת באיסור חמור שימת קץ לחיים, בין אם אלה חיים של אדם אחר, בין אם אלה חיים של האדם עצמו, ובין אם אלה חיים של עובר במעי אִמו.
ולכן, מה שנראה לך, או לי, או למישהו - אינו נותן לגיטימציה למעשה שהתורה אסרה.
אנחנו מאמינים בכוח הבחירה שניתן לאדם. אין לנו זכות וסמכות לעשות מעשה שהתורה אסרה אותו רק משום שנדמה לנו שזה גורל שנקבע על ידי שמים.
לצערנו אנו נמצאים לעיתים בפני מצבים קשים, אבל אם התורה אסרה מעשה מסויים, אין לנו רשות לנהוג אחרת רק משום שנדמה לנו שמן השמים קיבלנו רמז. כל הרמזים והמחשבות הם בגדר דמיון, והמעשה צריך להעשות על פי אמות מידה מוגדרות וברורות. ואם אנחנו נתקלים בתופעה שאינה מוכרת, ולכן אמות המידה אינן ברורות, התורה נתנה כוח לאותם אנשים שרכשו מיומנות בתורה, והם תלמידי החכמים והפוסקים שבדור, לדון ולהכריע כיצד לנהוג.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם