שאלה
חייבת עזרה דחופה !!! אני בת 30 רווקה ובהריון בחודש הרביעי להריוני. הבן זוג שלי לא רוצה להיתחתן ואני לא יודעת מה לעשות!? בהתחלה חשבתי שזהו לחץ שעובר אבל כלום לא עבר, ניסיתי את כל האפשרויות לשכנע אותו וזה לא עזר.אני לא מבינה למה זה מגיע לי, אני בן אדם מאמין והיתפללתי לזוגיות ולבניית בית בישראל.עשיתי כל רק שאמרו לי כדי לבנות בית טהור, הלכתי לרבנים,קברות צדיקים,עשיתי מעשים טובים,קראתי תהלים היתחננתי לבורא עולם כדי שיעזור לי למצוא זוגיות,כל חיי הקדשתי למציאת זיווג ועד שמצאתי את שאהבה נפשי,יש לי ילד בדרך והוא לא מוכן להתחתן,הוא מפחד. למה זה קרה לי אני לא מבינה את העולם,למה דווקא לי.אני שבורה ולא מתפקדת, מתביישת מהמצב להסתובב עם בטן ולא נשואה,בא לי למות מהמחשבה הזאת. אני מתחננת לאלוהים שירחם עליי ויעזור לי. תעזרו לי בבקשה...אני מתחננת, מה אני עושה,אני פשוט בכביש ללא מוצא.... מחכה לתשובה מהירה.
תשובה
שלום וברכה
מה שאת כותבת עליו מתסכל מאוד.
יש הרבה מצבים כאלה שאחד מבני הזוג, בדרך כלל הבחור, מקבל רגליים קרות, בורח מהאחריות שלו למה שאירע ביניכם, ומשאיר אותך להתמודד לבד.
קשה לי לומר לך בדיוק מה לעשות. אני מציע לך ללכת בשני מסלולים: מסלול אחד הוא כן להפעיל לחץ על הבחור לשאת אותך לאישה. הוא צריך לדעת שהוא אחראי על המצב לא פחות ממך, ושהוא לא יוכל להתחמק מאחריות: לא אחריות מוסרית ולא אחריות כלכלית. גם אם הוא יכחיש כל קשר לעניין, יהיה אפשר להוכיח זאת, ולא זו בלבד, אלא שגם מבחינה מוסרית הוא צריך ליטול אחריות על המצב.
במקביל, להרים את הראש, ולדעת כי גם אם עשית טעות ושכל הכניסה להריון בדרך הזו הייתה אסורה, התיקון שלך הוא לא לרצות למות, אלא לרצות לחיות, ולהיות האמא הטובה ביותר של הילד שאת יכולה להיות. על כן, במקום ליפול צריך לקום, ולהחליט שלא משנה מה כל העולם מסביב אומר, את תהיי נאמנה להתנהגות האמיתית שאת צריכה לחיות לאורה, והיא לעשות את הכל כדי שהמצב שלך ושל הילד יהיה המצב הטוב ביותר האפשרי. אזרי אומץ מול הבושה, ואל תתביישי בהכרעה שלך לגדל את הילד.
כל טוב ובהצלחה