שאלה
כבוד הרב,שלום רב וברכת ד'!
קודם כל,תודה רבה על תשובתך אמש.
שנית,רציתי לשאול האם יום העצמאות משמש כחג ואפשרי לחדש בו בגדים למרות שזה יוצא בעומר?
שלישית,אני אשמח לדעת קצת יותר לגבי הלכות העומר.
דבר אחרון רציתי לשאול.
לפני כחודשים סבתי ז"ל נפטרה.לעילוי נשמתה הוחלט ע"י כל בני הדודים שלי (זאת אומרת נכדיה) שמי שרוצה יתרום סכום כסף (כל אחד כפי שהוא יכול). התקבל סכום נכבד בסופו של דבר והוחלט לעשות בו ברכת הדרך ועוד מס' דברים.
לאחר שהברכה נרכשה כפי שרצינו,הינו צריכים לארגן עוד מס' דברים.
שאלתי היא האם מותר לי לקחת ברכת הדרך אחת בשבילי לבד? (הרעיון הוא לעשות משהו שנתלה על המראה ברכב,והרי שלא כל אחד יקבל ברכה אישית).
האם בכך אני עובר על אחת מהלכות התורה חס ושלום?
תודה רבה ויום קסום.
תשובה
שלום וברכה ומועדים לשמחה לגאולה שלימה,
1. ביום העצמאות זה בודאי חג לענין חידוש בגדים. יש כאלה המברכים ברכת 'שהחיינו' גם בלא בגדים חדשים ומי שמחמיר בעניני ברכות מברך ביום זה גם על המדינה וחג העצמאות וגם על בגד או פרי חדש.
2. הלכות העומר כפי שפרסמתי לפני כמה שנים בתחתית דף זה. [תוכל גם להתבונן באתר בתשובות קודמות שכתבתי בנושא]
3. שאלתך לא מספיק ברורה מה עשיתם האם לחלוקה לכולם אז מה אתה שואל ? האם יש שאריות וכד' ? - תשוב ותשאל בפירוט רב יותר [אולי קודם תשאל את הנכדים האחרים שארגנו את הענין]
חג שמח
דוד לוי
********
אבנים עתיקות - דברים שפורסמו בישוב אבני חפץ באייר תשנ"ג
מהלכות ימי ספירת העומר
ספירת העומר
מצוות עשה מהתורה, לספור שבעה שבועות, שהם ארבעים ותשעה ימים, מיום הבאת מנחת העומר (יום ט"ז בניסן).
לאחר שבעוונותינו חרב בית המקדש, יש אומרים שמצות ספירת העומר חיובה מדרבנן, ויש אומרים שחיובה מהתורה לא בטל, לכל הדעות מעלתה של מצוות ספירת העומר גדולה מאוד.
בעניין מהות המצווה נחלקו חכמים: האם ספירת כל לילה היא מצווה בפני עצמה, או שיש כאן מצווה אחת - ספירת כל ארבעים ותשעה הימים ברציפות.
א. רצוי להזדרז ולספור מיד בצאת הכוכבים. על פי הכלל "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם" אנו מתפללים קודם תפילת ערבית ומיד לאחריה סופרים ספירת העומר.
ב. ישנם מנהגים שונים האם לספור לאחר קדיש "תתקבל", לאחר "עלינו לשבח" או לפניו. ראוי שכל בית כנסת יקבע לעצמו נוהג אחיד.
ג. יעשה כל אחד סימנים, להבטיח שלא ישכח אפילו לילה אחד, שהרי יש אומרים שמי שאיבד יום אחד - איבד כל המצווה כולה.
ד. מי ששכח ולא ספר כל הלילה, יספור ביום בלא ברכה, ויוכל להמשיך לספור בברכה בלילה שלאחר מכן.
ה. לא יברך אדם בטרם ידע כמה סופרים באותו יום אלא יביט בלוח או ישאל את חברו כמה ספרו ביום הקודם.
ו. לכתחילה יש לברך בעמידה.
ז. נשים אינן חייבות בספירת העומר.
מנהגי אבלות בימי ספירת העומר
ימים אלו הם ימי דין, ונוהגים בהם מנהגי אבלות מפני שבזמן קצר זה מתו י"ב אלף זוגות תלמידי רבי עקיבא, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. לכן אין ראוי להרבות בהם בשמחה. (טור, מ"ב)
א. אין מסתפרים בימים אלו.
ב. אין נושאים נשים בימים אלו.
ג. אסור לזמר בכלי שיר.
ד. אין עושים ריקודים ומחולות.
ה. לרוב הדעות אין הבדל בשמיעת מנגינות בין ימים אלו לשאר ימות השנה, ויש מחמירים ואוסרים.
ו. מותר לחדש בגדים ולברך ברכת שהחיינו עליהם בימים אלו, ורצוי לדחות זאת לפחות לשבת, אם אפשר.
הימים בהם נוהגים מנהגים אבלות אלו
כל הימים שבין פסח לעצרת הם ימי דין, ולכן יש הנמנעים מלהסתפר, ומצמצמים בשמחת הרשות בכל הימים הללו. להלכה קיימות שלוש שיטות באלו ימים יש לנהוג מנהגי אבלות:
1. מיום ראשון של חוה"מ פסח עד יום לד לעומר בבוקר.
2. מר"ח אייר עד שלושת ימי הגבלה (ד' סיוון).
3. כל הימים שבין פסח לשבועות פרט לימים בהם אין אומרים תחנון (חוה"מ, ר"ח, שבת)
נצטווינו למנות ימים אלו, מפסח עד שבועות, כדי להראות ולהרגיש בנפשנו את הציפיה לקבלת התורה. הקב"ה הוציא אותנו ממצרים כדי שנקבל את התורה ונקיים אותה. לכן אנו מונים את הימים לקבלתה כעבד הממתין ליום הנכבד בו יצא לחרות.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם