שאלה
ב"ה
שלום אדוני הרב קוראים לי יעל ואני עוד מעט בת 14..לפני כשנתיים התחיל לי תהליך של חזרה בתשובה....בעיקרון נולדתי במשפחה חילונית אח שלי שגדול ממני ב11 שנים כבר נשוי לאישה שבאה מבית מסורתי....אחי חזר בתשובה..לפני זה הייתי באה למפחתו של גיסתי...(יש לה אחות בערך בגילי) עשיתי אצלם כמה שבתות ומאוד אהבתי את הדת..שלפני זה הייתי כמו הוריי....לא מאמינה.....מאז בעצם יעודי הוא לחזור בתשובה..כאשר אחי הודיע שהוא מתחתן עם בחירת ליבו משפחתי הגיבה רע בגלל שהם ידעו שלאחר מכן הוא יחזור בתשובה......כל משפחתי ממש לא בעיניין של כל הדת...סבי חווה את השואה וגם סבתי....ואימי חונכה על ידם ודעתה לא שונה אחותי לא מאמינה כל כך ובי גם כן...
לפני שנה בערך התחלתי לשמור שבת...זה היה בתקופה שלפני ראש השנה ויום הכיפורים...(זה היה מן תירוץ למשפחה..)לאחר כמה שבתות ששמרתי לבד...(שיה לי מאוד מאוד קשה...מפני שאף אחד לא שומר אצלנו...) עשיתי חשבון נפש עם עצמי ונדרתי שב"ה כשאהיה גדולה אתחתן עם אדם דתי ואקים בית דתי בישראל ועכשיו אין לי את האפשרות מפני שאני עוד קטנה...ועליי לכבר את רצון הוריי.. השנה שוב החלה לי ההרגשה שאני לא עושה מספיק..... למרות שאני מתפללת כל יום אומרת תפילת שמע ישראל לפני השניה...מברכת כמעט על כל מה שאני אוכלת.....לכן התחלתי לשמור את השבתות...זה קשה לי מאוד...כי גם משפחתי לא יודעת כלל....אני פוחדת לספר....(אני חושבת שהם כאילו ייתאכזבו גם ממני.... אחרי אחי...) חוץ מזה שגם לחברותיי קשה עם זה...הן רוצות לצאת ביום שישי ונוצר מן ריחוק ביננו כי אני לא יוצאת איתם....ואם החלטתי שכן לשמור לגמרי את השבת...כיצד??ארוחות בשבת....אין אצלנו בבית ארוחות ערב מיוחדות...(מפני שהוריי פרודים וגרים באותו בית..)כלים יש בשרי וחלבי...אבל בהם אנו משתמשים רק כשאחי בא לאכול אצלנו...(אימי קנתה כלים בשבילם..)אז איך??אנא אדוני הרב עזור לי..מה עליי לעשות?!!?!?!?
גם לאחר שדיברתי עם שני אנשים קצת יותר גדולים ממני שחזרו בתשובה..אני עדיין מרגישה שכל עוד אני גרה בבית הוריי לא אצליח..
אנא ענה לי מהר.....
בתודה רבה..יעל
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
המוצא היחיד הוא שאת צריכה להיות גלויה וכנה ואמיתית. את לא יכולה לפעול בסתר.
כדאי לך לשוחח עם ההורים שלך על זה.!!!
השיחה לא תהיה קלה אבל זו משוכה שחייבים לעבור כי בלי לדבר התסכול הוא גדול.
תכיני אותם לכך שאת רוצה לשוחח איתם.
תבחרי מועד נוח ומקום מתאים .תדאגי שהטלפון לא יצלצל ושאף נייד לא יטריד. תכיני לך רשימה של דברים שאת רוצה לדבר עליהם.
תדברי בנחת ובנעימות ובשום פנים לא בהתלהמות ובכעס.
תסבירי להם את אשר על ללבך. תגידי להם שזו הדרך שאת בחרת .תנסי להבהיר להם שהדרך הזו היא רק עושה לך טוב וגורמת לך אושר סיפוק ושמחת חיים.
תקדישי זמן וסבלנות לשמוע אותם עד הסוף ואז תנסי להבין מה הם בעצם אומרים וממה הם מפחדים.
נקודת המוצא שלך היא שכל מה שהם אומרים זה מתוך אהבתם אלייך ומתוך דאגה לך .
בסוף השיחה תקבעי איתם מועד נוסף לשיחה לאחר שהם יחשבו על מה שהם שמעו ממך.
למהלך כזה צריך קצת אומץ וקצת אסרטיביות אבל זו הדרך .ו"כל ההתחלות קשות" וגם ההתחלה הזו. לאט לאט ההורים שלך יתרגלו לרעיון ולאט לאט את תתרגלי לרעיון הזה שאת צריכה לשוחח איתם בגלוי באמץ לב ובפתיחות.
בהצלחה,
עוזיאל