שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב!
יש לי בעיה די רצינית- אני בחורה בת 22, אין לי בעיות תקשורת ב"ה עם אנשים, גם עם אחיי אני מסתדרת היטב אבל כשזה מגיע להורי המצב לפעמים בלתי נסבל.
אני מאד אוהבת להיות בבית באופן כללי אבל רבה המון עם אמא שלי.
לא נעים לי להגיד אבל לפעמים אני מרגישה יותר בנוח להיות מי שאני באמת רק כשהיא לא נמצאת בבית.
אמא שלי היא אדם מאד אכפתי ונותן ודואג לכל העולם, אבל היא לא יודעת לקבל עזרה מאנשים, היא מאדדדד ביקורתית ולא מעריכה, היא לא סובלת חוסר מעש גם כשזה לא ממש בטלה(היא פשוט לא מסוגלת לשבת לרגע ולנוח וכך היא גם מצפה מאחרים). אני מרגישה שאני צריכה ללכת לידה 'על קצות האצבעות' כדי לא להרגיז אותה וכדי לענות על דרישותיה.
אני מטבעי בעלת אופי רגוע ונוח בהרבה מאד משלה וכך גם אבי ורוב אחיי(אולי לכן אין בינינו חיכוכים), אני משתדלת לעשות מה שאפשר בענייני מטלות הבית אבל אני לא 'משתגעת', אני לא שוקדת על נקיון הבית בכל רגע פנוי שלי כי יש דברים חשובים מזה שאני רוצה לעשות בזמני הפנוי.
אמא שלי כל הזמן יורדת עלי ונותנת לי תחושה שאני לא מספיק טובה בשבילה, שאני עצלנית ואנוכית(כי אני מתעסקת גם בדברים שגורמים לי הנאה וכד') ולפעמים אני מזהה טון מזלזל בדיבורה אלי.
אני יודעת שהיא מאד מאד אוהבת אותי(אני גם ביתה היחידה) והיא עושה המון למעני גם במישור הנפשי אם צריך(מעודדת וכו') אבל אני מרגישה מאד לא נוח, מין לחץ כשאני לידה.
המצב הזה גורם לי לענות לה לפעמים בחוצפה כי אני מרגישה שהיא מנסה לשלוט בחיי וזה לא מוצא חן בעיני. אני מסבירה לה שיש לי אופי שונה משלה וזה לא הופך אותי לאדם רע או אנוכי, יש לי פשוט סדרי עדיפויות שונים משלה והשקפת עולם שונה. אני לא משתמטת מאחריות ורוצה לבוא לקראתה אך גם היא צריכה להבין שאני לא רוצה ולא מתכוונת להיות כמוה(לא רק כי זה לא האופי שלי אלא כי עקרונית איני מסכימה עם השקפת עולמה בעניינים רבים) אני לא מנסה לשנות אותה אבל אני כן מנסה להבהיר לה שאני מסתכלת על החיים אחרת.
היא עדיין ממשיכה להעיר.
אני אתן דוגמא שאולי נשמעת מעט מוזרה וקטנונית אך היא ממחישה לדעתי את המתיחות בינינו- אני מאד אוהבת מוזיקה ומנגנת כמעט בכל רגע פנוי שלי ואוהבת גם לשיר.
אני חוששת המון פעמים לנגן ולשיר ליד אמי כי היא שופטת אותי בעניין הזה.
זה לא רק בגלל שמטבעי אני קצת ביישנית אלא כי
תשובה
שלומות
כבוד איננו הסכמה .
אינך חייבת לקבל את עמדתה של אימך ביחס לחיים,
המשיכי לשיר , המשיכי לנוע לאט ולהספיק דברים בקצב שנראה לך לנכון , המשיכי לבטא את עצמך בכלים הנראים בעינייך נכונים,
יחד עם זאת , אני חש שהמשך שהייתך בבית מעכבת אותך וגורמת לך להרגיש שלא בנוח עם עצמך.
אני לא משוכנע שמה שמטריד אותך נובע ממצות כיבוד אב ואם , לדעתי, את מוטרדת כיוון שאין לך כלים לזרום עם עצמך ואת עסוקה כל הזמן בבחינה עצמית שלך.
לכן, לא בטוח שנכון שתשארי בבית אלא אם אכן את מסוגלת לקבל הכרעה עקרונית להמשיך להיות את .
כשתקבלי הכרעה כזו , תגלי שאת לא עונה לאמא ,
דרך אגב - היחסים שלך עם ההורים נועדו לכמה מטרות .
פעמים - כדי ללמוד איך להתנהג
פעמים כדי ללמוד איך לא להתנהג.
בהצלחה
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם