שאלה
האם חוסר בטחון הוא פגם באמונה? בעצם אם אתה לא בוטח בעצמיך,אתה לא בוטח במה שהקב"ה נתן לך בכלים הרבים שעומדים לרשותך וכאן נובע חוסר האמונה התמימה בקב"ה..שאלה שעלתה ואשמח אם אקבל תשובה
תודה מראש ושנשמע בשורות טובות לכל עמ"י
תשובה
בעזה"י
שלום רב,
שאלת שאלה טובה.
כלל נקוט בידנו- אין הקב"ה מביא על אדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו!
כלומר, כל קושי או מחסום שאדם נאלץ להתמודד איתו הוא בעצם אתגר ונסיון שנועד להראות לאדם למה הוא מסוגל, להוצחא מהאדם את המירב שבו.
האם יש אתגרים קשים מדי שאיננו מסוגלים לעמוד בהם?
שהם מעל לכוחותינו?
בעקרון לא.
אלא שהטריק הוא להבין מה בדיוק האתגר...
לפעמים האתגר והנסיון הוא דווקא לשתוק ולוותר!
(לדוגמא אדם שמנסה לעצבן אותך ולגרור אותך למריבה)
לפעמים אנו נכשלים בנסיון אבל לומדים משהו חדש חווים משהו שלא הכרנו קודם ומתגדלים דווקא מתוך הנפילה הזו.
מתוך כך גם צריכה לבא מידת הבטחון העצמי.
מידת הבטחון העצמי נובעת מתוך בטחון בקב"ה.
אני בוטח בקב"ה ומאמין בו שלא יעמידני באתגר שאינני יכול לעמוד בו ואני בוטח בקב"ה שנתן בי את הכוחות להתמודד ולקבל את הנסיון העומד בפני.
מתוך כך אני בוטח בעצמי ובכוחות שנתן לי הקב"ה.
כך אני גם יודע להבדיל ולבחון בדיוק איך אני אמור להתמודד עם הבעיה.
לפעמים (למרות הבטחון העצמי) צריך להבליג ולהתרחק ולא להתמודד.
ולפעמים צריך להאמין בכוחות שהקב"ה שם בי ולתקוף את האתגר בכל הכוח.
לעומת זאת, יש להזהר מבטחון עצמי שלא נובע מבטחון בה'. זה בטחון של אדם שלעיתים הוא שיקרי, שלעיתים הוא מייחס לעצו כוחות ויכולות שאין לו.
זהו בטחון מופרז שנובע מגאווה.
זה בטחון שלא יודע להעמיק בנסיון ולברור את דרך ההתמודדות הנכונה ביותר.
בטחון כזה הוא תמיד תוקף, תמיד משתלט, תמיד מופגן ומוגזם, תמיד חיצוני וראוותני.
זהו בטחון שיקרי שלא יודע להבדיל בין אתגר לאתגר בין דרכי ההתמודדות השונים.
נשים מבטחינו בבורא עולם ונזרע ונעשה.
חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם