שאלה
שלום הרב. לפני 7 שנים, כשהייתי בת 11, סבא שלי נפטר. מספר ימים לפני שהוא נפטר הוא ישב איתי ולימד אותי על הירח והכוכבים, מה שהיה מאוד נדיר אצלו (בדרך כלל הוא לא היה מדבר איתנו,אלא יושב ולומד תורה). לפני שהלכתי הוא ביקש ממני לקרוא לאחותי הקטנה (שהיתה אז בת 3). אמרתי לו שאני אקרא לה והוא שאל "בטוח?", אמרתי כן."תבטיחי לי...", ואמרתי "כן, אין שום בעיה". בדרך חזרה הביתה נזכרתי ששכחתי לקיים את ההבטחה שלי. לא הייתי כל כך מודאגת כי היינו נוסעים אליהם כל שבוע וחשבתי שתמיד תהיה פעם הבאה. אבל לא היתה פעם הבאה, באותה שבת סבא שלי החזיר את נשמתו לבורא עולם באופן פתאומי כשהוא בן 70 בסך הכל ובריא מאוד. ברגע ששמעתי שנפטר מייד נזכרתי בהבטחה שלא קיימתי. אני חושבת ששסבא שלי ידע באיזושהי צורה שהוא עומד למות למרות שכפי שאמרתי הוא היה בריא מאוד ולכן הקדיש מהזמן שלו בשבילי שלא כרגיל ולכן ביקש גם לראות את אחותי הקטנה -בפעם האחרונה.. אבל באשמתי זה לא קרה. הדבר הזה מעיק עלי כל השנים ואני לא יודעת איך להתיחס לזה ואיך לכפר על העוון שעשיתי. אשמח אם הרב יסייע לי למצוא דרך כפרה ובקשת מחילה, כל דבר שרק אוכל לעשות... תודה מקרב לב! ////
תשובה
בסד
שלום רב.
אכן הרגשה קשה ,אבל ניתן לרצות את נפשך בכך ש ביום הפטירה שלו ,(שאז הנשמה יורדת ומבקרת בבית העלמין.)
הבאי את אחותך הקטנה לבית העלמין ,(או ליד הגדר,מבחוץ.)
ושם תלמדו משנה לעילוי נשמתו .כמו שנוהגים, כי [משנה,] אותיות [נשמה.](לדעתי רצוי ללמוד גם את המשנה במסכת ראש השנה המדברת על מעמד הירח.)
ועל ידי כך תתקים בקשתו האחרנה ממך.
ואם שתכן תקבלו על עצמכן לנהוג באחת ממדותיו הטובות ..הנה מה טוב ומה נעים.
בברכה