שאלה
שלום. קוראים לי הודיה ואני בת 17. יש לי חבר, ולא ניכנס כאן למותר או אסור פשוט כי החברות היא רצינית. השאלה היא בעקיפין על חבר שלי. חוץ מחבר שלי, יש לי עוד כמה ידידים שאני מדברת איתם. לאחרונה כשהתחיל מאוד להתחזק הקשר ביני לבין חבר שלי, הציקה לי העובדה שיש לי עוד בנים שאני מדברת איתם. דיברתי על זה עם חבר שלי- והוא אמר שדווקא זה טוב כי זה מה שמראה על אימון בינינו. האם באמת עדיף לסגור קשרים עם ידידים? כי בעצם יש לי את החבר ואז זה כביכול לא מוסרי? אני לאיודעת בדיוק, אבל משהו לא מסתדר לי עם זה שיש לי חבר וגם אני בקשר עם ידידים. אשמח אם תאירו את עיני.
תשובה
שלום לך
אכן יש משהו נכון בתחושותייך! גם ההבדל בהשקפה בינך לבין חברך הם הגיוניים: לא סתם בעבר היה מותר לבעל לקחת כמה נשים, אך אישה הייתה של בעל אחד בלבד! האישה בנשמתה היא לא מסוגלת לחיות בנאמנות כפולה, נאמנות היא רק אחד, בעוד הגבר חי יותר חיים חיצוניים וקשריו לא מגיעים לרמות הנפיות כשל האישה ובשל כך הוא יכול לחיות נפשית עם קשר מרובה.
למרות כל האמור לעיל, נראה לי שאת צודקת: אם החברות היא רצינית יש צורך גם מצידך וגם מצידו לפנות הכל למען החברות הזאת. מה היית אומרת על אישה שיש לה 'ידידים' ולעיתים היא נפגשת איתם ללא בעלה? וכן להפך!
אם החלטתם (ואני לא נכנס לשאלה האם זו החלטה טובה או לא כי לא שאלת אותי) שאתם יוצרים קשר לקראת נישואין ורוצים קשר עמוק אנא התחילו להבין גם מה החובות הקשורות בזה!
בהצלחה,
אריאל