חברה מעורבת - דבר חיובי או שלילי?

שלום לך,
בגלל חשיבות הנושא והעובדה שהוא מטריד רבים מבני הנוער אנו מצרפים תשובות שכתבו שני אנשים בנושא (יש כמה נקודות שחוזרות על עצמן בשתי התשובות, וישנם דברים והדגשים שמייחדים כל תשובה) :

א.
אנו שמחים שפנית אלינו עם הערתך. ננסה ביחד להוסיף ולברר את הענין.

א. ראשית, ב"ה שבשבט שלכם ישנם בירורים וויכוחים עניניים וזה עצמו מעיד על רמה גבוהה .
וביחס לשאלתך –
אכן, גם לפי ההלכה ישנן מסגרות מסוימות מאוד שבהן מותר לגביכם קשר של דיון משותף של בנים ובנות, בהזדמנויות בהן הבירורים והדיונים עניניים ורציניים את יכולה לשמוע את דעת הבנים והם את דעתך. לדוגמא, כאשר מגיע מרצה מבחוץ לפעולה בסניף, או בפעילות חינוכית משותפת. אבל, בקשר רצוף עם נערים בני גילך, טיולים ומחנות, פעולות ליל שבת שנמשכות לשחנ"שים לתוך הלילה, בכל אלו – רב הנזק על התועלת. כך נראה לעין מתוך הניסיון וכך גם קבעה ברורות ההלכה. השותפות והקרבה האישית בין בנים לבנות גוררת אחריה בעיות לא פשוטות בתחום האישי ובתחום ההלכתי, גם אם אינך מרגישה בזה עדיין. עליכם לברר בירור אמיתי – מתי המפגש הוא עניני ורציני ומתי הוא גולש לתחום האסור. חשוב מאד לערב דעת תורה ( רב הישוב, רב בית הכנסת וכד') בשאלה הקשה על קו הגבול בין המותר לבין האסור.

ב. בקשר רצוף וחוויתי בין בנים לבנות נוצרים במשך הזמן חברויות אישיות. נפרט כמה סיבות המבארות מדוע ההלכה רואה בעיה בחברויות בגיל הנעורים ולכן מונעת אפשרות שתתפתח חברות כזו.
בתחום האישי: קשר בגיל הנעורים מלווה לרוב בהשקעה בצדדים חיצוניים של האישיות – לבוש, יצירת רושם בחברה, צחוקים ועוד. כך מוצאים אנו את עצמנו משקיעים פחות ופחות בצד הפנימי והעמוק של האישיות שלנו ומתרחקים על ידי זה מכל קשר לקדושה.
כשההלכה קובעת שקלות ראש בין בנים לבנות אסורה היא מתייחסת לצחוקים הללו שמורידים אותנו ברמה והופכים אותנו לשטחיים ורדודים יותר.
מעבר לכך, שיחות הטלפון הבלתי נגמרות, המכתבים, המתחים והאנרגיה הרבה המושקעת בקשר זה יורדת לרוב לטמיון במפח נפש. הוכח שאצל הבחורים הקרבה הגופנית חשובה יותר בקשר (גם אם כרגע אין זה נראה לעין) ואצל הבנות השותפות והקרבה הנפשית חשובות יותר. שינוי זה יוצר מצב שבו רק מעטים מן מהבחורים חושבים להתחתן פעם עם חברותיהם, בעוד רבות מהבנות מקוות ובטוחות שהקשר יימשך לעד (כך הראו מחקרים). רבות מהבנות, אותן שחיו באשליה, עלולות להשבר, לאבד אמון ולייצר בנפשן צלקות שיקשו עליהן בעתיד ביצירת קשר.

בתחום ההלכתי: התרשמת בטעות ממכתבנו שבנים הם "מפלצות". הבעת אהבה מגיעה בשלב מסוים גם לתחומים הגופניים וזה טבעי. היצר המיני הדוחף לקשר פיזי הוא טבעי ואף מבורך – כאשר הוא במקומו. הצורך במגע פיזי נועד להרבות חיים בעולם ולסייע לקשר של הזוג הנשוי להיות מלווה באינטימיות, נאמנות ואהבה. ראי כיצד הפך לדאבוננו יצר זה למשעבד וממכר ההופך את בן המין השני לאמצעי למילוי התשוקות הגסות ביותר.
ההבחנה בין המינים עד גיל הנישואין נועדה למנוע התפתחות אהבה שאינה כדת משה וישראל מתחת לחופה ובכך למנוע מהבנים והבנות להיגרר חס ושלום לעבירות חמורות ביותר הנובעות מאהבה שאינה בזמנה.
הצניעות וההרחקה בין המינים, כאשר לא מדובר בנישואין נועדה לסייע לנו לא להגרר לאהבה שאינה בזמנה, לפתח את אישיותנו הפנימית, כל אחד עם בני מינו, וכך להגיע בשלום לבניית קשר עמוק של אהבה פנימית ואמיתית בעיתה ובזמנה.

כל טוב.
אייל,
חברים מקשיבים.



ב.
שלום לך!
אנו שמחים על הערתך. ננסה ביחד להוסיף ולברר את העניין.
א. לא, בנים אינם מפלצות כלל וכלל. בן שנותן נשיקה לאהובתו אינו מפלצת אלא בחור אוהב. בתוך קבוצה של בנים ובנות שגדלים ביחד מתפתחות חברויות ואהבות (גם אצלכם, אני בטוח). ולאהבה, כך טבע האדם, קשה להישאר אפלטונית. ההרחקה בין המינים נועדה למנוע עד גיל הנישואים אהבות שאינן ברית מתחת לחופה, ובכך למנוע מהבנים ומהבנות להגיע לעבירות חמורות הנובעות מהאהבה.
ב. עולם היצרים שנטע בנו בורא עולם מסוגל להביא ברכה גדולה שלצידה עלול לבוא גם הרס נוראי. הדבר נכון במיוחד לגבי יצר המין. הקב"ה הפקיד בידינו כח בעל עוצמה אדירה שאם נדע להשתמש בו כראוי ובמקום הנכון נפיק ממנו כוחות חיים של תוספת קדושה וטהרה, של חיי נישואים מלאים באהבת אמת הבונה בניין מוצק ונצחי, ובזה להיות שותפים עם הקב"ה בהבאת חיים חדשים לעולם. ומאידך, ניתן להשתעבד ולהתמכר ליצר הזה ולהפוך את בן המין השני לאמצעי למילוי התשוקות הגסות ביותר, בלבד.
ג. הקשר בין איש לאשה הוא דבר נפלא שכל אחד צריך לשאוף אליו ולעשות כל אשר ביכולתו להוציאו לפועל בזמן הראוי, אך הקדמת הקשר עלולה לפגוע חלילה בקשר האמיתי והמיוחל. לכל אחד מן המינים ניתנו שנים מיוחדות בהן עליו לבנות את אישיותו כראוי. רק לאחר שיעשה זאת יוכל להפיק תועלת מקסימלית מהקשר עם בן המין השני שאף הוא בנה את אישיותו. הקשר אז הוא אמיתי, עמוק ובוגר יותר. קשר בין המינים בגיל הנעורים, ואפי' הוא במסגרות הסניף בלבד, גורם לשני המינים להשקיע הרבה בצדדים החיצוניים של האישיות - לבוש, תסרוקת, ביגוד, יכולת להתבלט ולמשוך תשומת לב, צחוקים ועוד ...
אנו מוצאים את עצמינו משקיעים יותר ויותר בהופעתנו החיצונית וכמה חבל שהצד הפנימי, העמוק, והאמיתי יותר נזנח . ה"קלות ראש" הבעייתית בין בנים לבנות, כשמה כן היא - הראש נהיה קל יותר ופחות מעמיק ורציני. ובודאי ובודאי שהראש נהיה פחות קדוש (אין העניין רק לשון הרע האסורה תמיד ובכל מקרה). נוצר גם מצב של התנהגות לא טבעית, שבה כל מין מנסה לרצות ולהרשים את בן המין השני, להקסים אותו ולקנות את לבבו. וכך, במקום לומר מה שיש לי לומר, אני אומר מה שהוא (או היא) רוצה לשמוע...
ד. והערה חשובה נוספת: ישנם הבדלים יסודיים בין טבע האיש לטבע האשה. אצל האשה הצד הרגשי הוא הדומיננטי יותר ובקשר עם האיש היא מחפשת יותר את השותפות הנפשית והקירבה הרגשית. אצל הבחור חשוב יותר בקשר הקירבה הגופנית (גם אם אין הדבר נראה לעין כרגע). ונוצרת בעיה כשנוצר קשר כשכל צד מתכוון בעצם לסוג אחר של קשר . מי שיפגע בדרך כלל מהמצב הזה יותר - הוא הבחורה (במחקרים שנערכו בין זוגות "חברים" התברר שאחוז הבחורות שראו את הקשר כעמוק ורציני ומוביל לנישואים, היה גבוה הרבה יותר מזה של הבחורים. כלומר, רבות מהבנות חיו באשליה, שעלולה לגרור אחריה שברון לב וצלקות נפשיות שיקשו עליהן ביצירת קשר עתידי) .
עם השנים קונים המינים בשלות מספקת ומפתחים יכולת קבלה והבנה של המין האחר, הפער בין הצדדים מצטמצם במידת מה, והשטח מוכשר לבניין אמיתי בו שני הצדדים משלימים זה את זה, ולא מושכים כל אחד לכיוונו.
ה. ברור לי שהשיח עם בני המין השני פורה ומועיל. יגיע הזמן שבו עיקר השיח שלך יהיה עם בן זוגך. גם כיום אינך מרוחקת לגמרי מחשיבה של בנים - אבא, אחים, בני דודים, מורים וכדו'. גם עם נערים בני גילך יש מסגרות מסוימות מאד שבהן שיח משותף מותר, ועל כך נדרשת דעת תורה ספציפית. אך בקשר רצוף עם נערים בני גילך, טיולים, מחנות, פעולות ליל שבת וכו', במשך שנים רבות - רב הנזק על התועלת. כך נראה לעין מתוך הניסיון, וכך קבעה ברורות ההלכה.
בברכה
רפאל, חברים מקשיבים