חברה-טוב או רע?

לאופיר שלום
ראשית אני מתנצל על העיכוב בהתיחסותי, כיון שהיתה לי בעיה באינטרנט.
שנית, שמחתי על תגובתך לדברי , המעידה על האכפתיות שלך ועל רצונך לברר את ההלכה. יישר כחך.
לגופו של ענין: כפי שאתה מעיד, ב"ה הקשר עם הבחורה מקדם אותך מבחינה רוחנית, ועל כך תבורכו. עם זאת אסור להתעלם מכך שקשר שכזה עלול לגרום לבעיות קשות הן מבחינה הלכתית, בעיות כגון הרהור וכו' ואף על פי שאתה מעיד ,ואני מאמין לך, שעתה אין זה קורה, הרי ברבות הזמן יש סבירות רבה שזה יכול לקרות. רבים וטובים כבר נכשלו ברשת זו למרות שבודאי היו גם אחרים שהחזיקו מעמד. איני מדבר גם על איסורי נגיעה שעלולים להכשל בהם שכן כאשר הקשר מתארך, ונעשה עמוק יותר, ולכך יש להוסיף גם את העובדה שתוסיפו להתפתח , בעז"ה, מבחינה גופנית, יותר קשה להמנע מהם וכבר חז"ל למדו אותנו ש"אין אפוטרופוס לעריות".
מעבר לשאלות ההלכתיות אלה שפרטתי , ישנה לדעתי נקודה נוספת והיא בתחום הרגשי. קשה לאורך זמן למשוך קשר ללא יכולת לבטא אותו בחיים. אתם צעירים, ותקופה כל כך ארוכה של קשר אינה מומלצת. רגש הוא דבר שבא והולך ומה שמעורר את הרגש מחדש אלו הדברים שמתחדשים עקב חיים משותפים. כיוון שב"ה , אתם מתאמצים לשמור על ההלכה, הרי עלול להווצר סיבוך רגשי או של שניכם או של אחד מכם.
זו הסיבה שחברות בין בן לבת בגיל צעיר אינה מומלצת והיא לא טובה.
כאשר אדם נמצא במצב לא מושלם הוא צריך לחשוב טוב איך הוא משפר את המצב והאם השינוי שהוא מתכנן יועיל או ח"ו יזיק. גם במקרה שלנו מי שיש לו חברה בגיל כמו שלך אין זה מצב טוב, אך מה לעשות עתה עליו להתייעץ דווקא עם רב שמכיר אותו ויכול לתת לו עצה למצבו המיוחד. ( ולפעמים העצה אינה "הכל אסור" וכדומה, אלא גם אופנים מסוימים של היתר...)
שא ברכה
אלישע פיקסלר