שאלה
אני בת19 וכבר כמה שנים שאני עסוקה בתאוה וביצר באינטרנט ובכל מיני דברים נוראים.
כל פעם אני מנסה מחדש להתגבר ולקום ולא מצליחה.. ההתמודדות עם שתי האישיות שבי זו הטובה והמחוברת לדת, לה',לעשיה וזו השפלה והנוראה, מביאה אותי למצב נפשי קשה ביותר עד כדי התרחקות מכל דבר קודש.אני מרגישה כזו עייפות ויאוש כיוון שניסיתי כברכל כך הרבה דרכים וכל פעם נפלתי מחדש. אני מרגישה כאילו כל שבריר של טוב שהיה בי הולך ונעלם.
בתקופה האחרונה אני לא מצליחה להתפלל בכוונה וכך יוצא גם שאני מתפללת פחות גם המידות שלי עכל כך עמלתי בבנייתן בשנים האחרונות אט אט נשחתות. שוב אני כועסת ומתנהגת בגאוותנות מכבדת פחות את ההורים.. ברורה לי הדרך שבה אני רוצה לחיות אני לא רואה את החיים שלי ללא הקודש וללא עבודת ה'.
לא רואה בית ולא ילדים שצומחים מכלום ולא מתוך תורה וקדושה. אבל בנתיים אני רק מתרחקת.
היה לי קשר מאוד רציני עם בחור ירא שמיים וצדיק אמיתי! וממש עמדנו להתחתן לא יכלתי לעשות את הצעד הקדוש והנשגב הזה בשקר ובטומאה שבה אני חיה.ולכן על אף שהדברים היו כל כך נכונים ואוהבים ומתאימים בנינו נתקנו את הקשר כשהוא אפילו לא יודע מדוע.
כל כך הרבה שאלות שיש לי לשאול..
האם יכול להיות שחל עליי עונש של כרת ושנלקחה ממני קדושת ישראל?אני פשוט כבר מרגישה כל כך רחוקה ולא מחוברת לה' אפילו תפילה בכותל או בשבת כבר לא מוציאה ממני כוחות נפש והתחברות.
האם אי פעם אוכל להקים בית? אני מרגישה כאילו לעולם לא אוכל להיטהר וממש לא רואה את עצמי מתחתנת בטומאה.ואם כן,
אני הרי לא אעז לעולם לדבר על זה עם מישהו אבל לא אוכל להסתיר דבר מבעלי.
האם משהו פיזית לא בסדר אצלי? כיוון שהתופעה הזו נפוצה אצל בנים ומעולם לא שמעתי כמוה אצל בנות. האם עליי להבדק אצל רופא?
והשאלה העיקרית שלי: כבר ממש ניסיתי הכל צמתי שבוע קראתי תהילים כלום לא הצליח.
איך אחזור ואתקרב ואם זה בכלל אפשרי?
והאם יש תשובה ספציפית שעליי לעשות?
כבר תודה על האפשרות לראשונה בחיי להעלות את הדברים על הכתב להתנסח ולהקל מעט מן המשא האיום הזה שאני נושאת בתוכי.
וסליחה על השאלה הקשה הארוכה והעצובה הזו.
ממעמקים אני קוראת! והלוואי ואזכה לתשובה בשני המובנים.
תשובה
שלום שואלת צדיקה.
לא, לא התבלבלתי, כתבתי צדיקה והתכוונתי צדיקה. לא סתם, לא כאילו, את באמת צדיקה.
קראתי את הדברים שכתבת. אי אפשר שלא להרגיש מהם את הנפש הטהורה, הנשמה העדינה, הזכה, המתייסרת בייסורי החטא, אי אפשר שלא לחוש את החרטה העמוקה, את הצער והכאב על הנפילה... אי אפשר שלא לשמוע את הכמיהה לקירבת אלוקים, את הכמיהה לטוב, לטוהר, לשלווה...
התרגלנו לחשוב שחזרה בתשובה משמעותה הסתגפות בחרטה, צער, יאוש, התרגלנו לחשוב שככל שנצטער יותר, ככל שנכעס על עצמינו יותר, כך החזרה בתשובה תהיה שלמה יותר. וכשם שטבוע כל כך חזק בתוכינו שכך צריך לחזור בתשובה כך טבוע בתוכינו שגם אם נצליח לחזור בתשובה אנחנו כל כך רחוקים מה' שלעולם לא נשוב להיות קרובים אליו כפי שהיינו.
ומתוך כך, אנחנו שוקעים יותר ויותר לתהומות היאוש ומסרבים להאמין... שהאמת כל כך אחרת.
את בוודאי מכירה את אימרתו הידועה של ר' נחמן מברסלב- "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן". כולנו מכירים אותה. ובכל זאת כל פעם מחדש אנחנו נתקעים בחלק הראשון של האימרה ולא מסוגלים לקבל על דעתינו את החלק השני. ועל כך אמר הרב קוק: "עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה". (אורות התשובה)
יקרה, נכון, מעדת...נפלת. את כואבת על כך מצטערת, בוכה, חיה כבר זמן רב בתוך כל התחושות האלו. אבל האם את מסוגלת מבעד למסך הדמעות להבחין שכבר חזרת בתשובה? האם את מסוגלת לקלוט איפה את נמצאת? הרי כשם שאת יודעת להקשיב לתורה ולחז"ל ולהבין שנפלת כך את חייבת לדעת להקשיב לקב"ה לתורה לחז"ל ולדעת שכבר עשית תשובה.
מובא במדרש: "שאלו להקב"ה- חוטא מה עונשו? אמר להם [יעשה תשובה ויתכפר לו]". הקב"ה לא חילק בין החטאים, לא מבדיל בין עבירות. הוא אמר בצורה מפורשת- מי שחטא יעשה תשובה ויתכפר לו. והוא לא השאיר את הדברים באויר- הוא שלח לנו את שליחיו הקדושים, חז"ל, שינחו אותנו איך לחזור בתשובה. והם אמרו לנו- יש בחזרה בתשובה 3 חלקים: חרטה, וידוי וקבלה לעתיד. ואפילו אם אדם לא התוודה אומר הרמב"ם, עדיין נחשב לו שחזר בתשובה. ונפסק בהלכה שאפילו הרהור אחד של תשובה, שאדם הרהר ברגע אחד- כבר נחשב לו לחזרה בתשובה.
ואני קוראת את השאלה שלך ואומרת לעצמי- כמה הבחורה הזו קרובה לקב"ה. איזה תהליך של חזרה בתשובה היא עברה- חרטה, וידוי, קבלה לעתיד- כבר עברת את כל אלו. עליך הרמב"ם אומר: "אמש (לפני שאדם עשה תשובה) היה זה שנאוי לפני המקום... והיום (אחרי שעשה תשובה) הוא [אהוב ונחמד, קרוב וידיד]". כמה את קרובה! כמה את רצויה לפני ה'!
אל תתני לייאוש להשתלט עליך לגמרי! אין בכוחו של החטא לבטל את כל הטוב שיש בך. אין בכוחו לבטל את אותה עבודת מידות נפלאה וחשובה כל כך אותה עשית, אין בכוחו למנוע ממך ללמוד תורה, להתפלל, [אין בכוחו למנוע ממך להתחתן] את רוצה הוכחה לכך? עובדה, שאחרי כל מה שעברת עדיין ברורה לך הדרך, עדיין קיים הרצון לחיות חיים קדושים, חיי תורה בעוצמות כל כך חזקות, איך את מסבירה את זה? לי יש רק הסבר אחד- אש קודש בוערת בך ומחייה את נשמתך!
והיצר הרע שבך מנסה לכבות אותה ולשכנע אותך שאת רק מתרחקת ומתרחקת כשלמעשה... את כל כך קרובה אהובה ורצויה לפני הקב"ה.
לא, את לא היחידה שמתמודדת עם הקושי הזה, יש עוד הרבה בנות. ולא, לא נראה לי שמשהו אצלך לא בסדר מבחינה פיזית כך שאת יכולה להירגע מכך. הדרך עוד ארוכה אבל ללא ספק את כבר נמצאת עמוק בתוכה והלוואי שתמיד תמיד תזכרי את זה. יש עוד הרבה מה להעמיק בנושא, כדי לקלוט, לעכל, להפנים את הדברים שכתבתי. אני רוצה להציע 3 כיוונים מעשיים, אחד בבחינת "סור מרע" ושניים בבחינת "עשה טוב":
א. אחד הדברים שיכולים לעזור זה למצוא חיבור לאינטרנט שמאפשר גלישה רק באתרים "כשרים". אפשר לעשות את זה דרך את מ"מורשת" ויש עוד דרכים- פשוט לחסום לעצמך את האפשרות להגיע לאתרים שלא צריך לגלוש בהם.
ב. יש ספר מקסים של הרב יהושוע שפירא שאני ממליצה ואפילו ממש מבקשת ממך שתקראי. הוא נקרא "תשוב תחייני" ואפשר להשיג אותו בחנויות של ספרי קודש. תמצאי בספר הזה הרבה מענה לנפשך.
ג. וכהמשך ישיר להצעה הקודמת אני רוצה להציע באופן כללי פשוט לנסות להגביר כמה שיותר את הצד של לימוד תורה, את ההתעסקות בקודש. הנפש לא יכולה להישאר ריקה ואם לא נמלא אותה בקודש היא ממילא תתמלא בדברים שליליים. ולכן פשוט תשקיעי בעניין הזה- לימודים במדרשה, התקשרות לאיזה רב/ רבנית וכדו'.
אם תרצי להמשיך להיות בקשר בנושא זה או אחר, אם מתעוררות שאלות או שאת סתם רוצה לשתף, אשמח.
מצרפת לך את כתובת האימייל שלי וגם מספר פלאפון, את מוזמנת להשתמש בהם.
מעריכה אותך מאד, ומאחלת רק טוב ושלווה.
חודש טוב, ברוריה
brurya123@walla.co.il
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!