שאלה
שלום רב,
שולחן ערוך, או"ח סימן פט' מציין עדיפות תפילת שחרית עם הנץ ולא לפני כן בהסמכות על הפסוק "ייראוך עם שמש". כשהמציאות אינה מאפשרת להתפלל עם הנץ, מתיר השו"ע להתפלל מעלות השחר.
זמן תמיד של שחר היה לפני הנץ. הדבר נעשה לכתחילה ולא בדיעבד..
מדוע נמנעו חז"ל מלהסמך על זמן תמיד של שחר ולציין זאת כזמן תפילה לכתחילה בגדר ושנלמה פרים שפתנו והעדיפו להסמך על פסוק שייתכן וניתן לדרוש ממנו דברים אחרים. עוד יוער שאף שם התפילה היא שחרית - שחר.
באיחולי שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה
תשובה
שלום
אכן אנשי כנסת הגדולה תקנו להתפלל בכל יום שלוש תפילות, וקבעו זמנם כנגד התמידים. תמיד של שחר היה קרב משעה שעלה ´עמוד-השחר´, ולפי זה גם זמן תפילת שחרית היה צריך להיות לכתחילה מ´עמוד-השחר´. אלא שאמרו חכמים שראוי להתפלל אחר ´הנץ-החמה´, שנאמר (תהלים עב, ה): "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ" (ברכות ט, ב).
והטעם כתב בפני יהושע מפני שתפילת השחר הוא מהדברים שמצותן ביום דוקא אי משום שאברהם תיקנה כדכתיב וישכם אברהם בבוקר או משום שהיא נגד תמיד של שחר דכתיב ביה ביום צוותו ובמשנה רפ"ב דמגילה [דף כ´ ע"א] תנינא להדיא דכל דבר שמצותו ביום תחילת מצותו משעת הנץ החמה והיינו נמי מהאי טעמא גופא שהוא ודאי יום דלא ליתי למיטעי ודוקא בדיעבד קתני התם בסיפא וכולן שנעשו משעלה עמוד השחר יצא ואע"ג דזמן שחיטת התמיד משמע דאפשר שהיה הרבה קודם הנץ החמה היינו משום דכהנים זריזין הן
ובבית הבחירה למאירי כתב מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך לה תפלה ונמצא מתפלל ביום ומה שהיו מכונים להיות תפלתם בשעת הנץ החמה הוא מפני שבאותו זמן היו רוב האומות נכשלות אחר עבודת השמש והיו ישראל קובעים תפלתם באותו זמן מפני שיש בה ברכות שבהם אדם מכיר לבא מאתו ית´
וכן באר מהרש"א בחידושי אגדות מסכת ברכות דף ט עמוד ב ייראוך עם שמש כו´. ותחלת ברכותיה מורה ע"ז יוצר אור כו´ דהיינו בכל יום בהנץ החמה יוצר אור חדש ולהוציא מלבן של עובדי חמה כמ"ש לעיל בשעה שהחמה זורחת כל מלכי מזרח כו´ משתחוים לחמה .
ולהלכה ישנם ישנן שלוש שיטות עיקריות: בדברי הראשונים א) לרמב"ם ור"ח, עיקר תקנת התפילה מהנץ ועד ארבע שעות, ורק בדיעבד אפשר להתפלל מעמוד השחר, וכך נפסק בשו"ע פט, א, ומ"ב ד. ב) לרא"ש מה שלמדו מהגמ´ הוא שזמן ותיקין הוא המובחר, שנאמר: "ייראוך עם שמש", אבל הזמן שלפני הנץ והזמן שאחר הנץ עד ארבע שעות שווה, שכל הזמן הכשר להקרבת התמיד כשר לתפילת שחרית. (לפי הפמ"ג דעת הרא"ש שבעמוד השחר אפשר להתפלל רק בשעת הדחק, ואילו משהאיר המזרח אפשר להתפלל לכתחילה, מפני שכך היה בתמיד שעיקר זמנו מעמוד השחר, אבל תיקנו להמתין מלהקריבו עד שיאיר המזרח, כדי שלא יבואו לידי טעות, וכן דעת הפר"ח למעשה. ובמ"ב ובאו"ה פט, א, באר שיש מחלוקת מהו עמוד השחר, אור ראשון או האיר המזרח, וכתב להחמיר). ג) לרבינו ירוחם, מעמוד השחר ועד משיכיר הוא זמן תפילה בדיעבד, ומשיכיר ועד הנץ - לכתחילה, כמו הזמן שאחר הנץ. (יש שהבינו מרש"י ל, א, ומראב"ן, שבשעת הדחק אפשר להתפלל שחרית אף לפני עמוד השחר, ולא נתקבלה דעתם אף בשעת הדחק).
בברכה אייל משה