שאלה
שלום כבוד הרב
לפני כחצי שנה לאחר שלושה חודשי היכרות בין זוגי הציע לי להתחתן.
החלטנו בתחילת הקשר שאנחנו שומרים נגיעה אבל לאחר שהתארסנו, לא כל כך הצלחנו. ועכשיו כשאני מתעקשת על זה שאני רוצה לחזור לשמור כמו שצריך, הוא מחפש תירוצים למה לגעת בי.
חשוב לציין שהארוס שלי הוא חוזר בתשובה בערך שנתיים וחצי וזה הקשר הראשון שלו עם בחורה דתייה .
הבעיה היא שמאז שהתארסנו אנחנו מתווכחים כמעט כל הזמן כי אני לא יודעת לשתוק וחייבת להגיב על מה שהוא אומר . כמו כן, לא טוב לו בבית שלי .
הבית שלי תמיד רועש ,מלוכלך ומבולגן ויש בו 2 כלבים ותוכי, אצלו בבית תמיד נקי, מסודר ושקט ולכן קשה לו עם זה. ואני מפחדת שאחרי החתונה הוא לא ירצה לבוא להורים שלי.
הוא אומר לי שאם נמשיך להתווכח ככה סתם נסבול בקשר הזה כי כשהוא יסבול אז גם אני אסבול ולא יהיה לנו טוב ביחד בחיי נישואין.
הוא בחור מתוק , מקסים, תומך ומפרגן ויש בו את כל מה שחיפשתי בבן זוג שלי אבל כשהוא מתעצבן, לא אכפת לו מכלום חוץ מעצמו.
אנחנו צריכים להמשיך לחפש מקום לחתונה, הבעיה היא שאני לא יודעת אם אנחנו עושים נכון שאנחנו נשארים ביחד כשהמצב שלנו ככה.
כמו כן, אין לו רב ובעבר ניסית לדבר איתו על זה והוא אמר לי שהוא לא רוצה וזה סופי מבחינתו ואין על מה לדבר.
אשמח מאוד אם תוכל לייעץ לי מה לעשות ואיך ללמוד להפסיק להתווכח
תשובה
שלום וברכה
הלוואי וידעתי לומר לך את הדברים הנכונים והמדויקים.
אפילו שלמה המלך לימד אותנו כי אין הוא יודע דרך גבר בעלמה.
מה שאת מתארת מבטא קושי גדול.
בעיקר קושי של תקשורת. שהוא הבסיס היסודי ביותר לנישואין.
תקשורת חייב לפעול לא רק במצבים הטובים. להפך, היא עומדת למבחן דווקא ברגעים הקשים.
על כן, נראה לי כי הדבר הנכון ביותר מבחינתכם הוא ללכת לסדנת תקשורת.
ללמוד לדבר האחד עם השני.
ללמוד להכיל.
ולבחון האם אתם מתקשרים טוב.
כי אם תתקשרו האחד עם השני – יהיה לכם עוגן ראוי להתמודד עם ההמשך.
ואם לא – בדרך כלל לא יעזור שום דבר.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
כל טוב