שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום:
אני נמצאת בקשר כבר שנה. כבר לפני חודשיים התחילו דיבורים בקשר לחתונה התמסדות ובית בארץ בישראל.
בן זוגי הלך לרב בפתח תיקווה לקבל יעוץ והכוונה בנוגע על חייו הפרטיים. כאשר הוא חזר הוא היה מפורק לגמרי הוא היה מבולבל וקצת מבוהל, שאלתי אותו מה קרה ומה הרבה אמר לו.... אז הוא ענה לי שהרב אמר לו לא לספר לאף אחד מה נאמר בשיחה ושאם יספר כל הברכות הניתנו לו מבוטלות.
הוא הלך במשך שבוע וחצי כסהרורי בבית טעון במחשבות שאותן לא יכל לשתף עימי. נושא זה כבר התחיל ליצור שקע ומטען במערכת היחסים והתחלנו להתרחק. כעבור שבוע וחצי רבנו ושאלתי אותו אם הוא עדיין רוצה להתחתן ורואה עימי אתת עתידו והוא ענה "אני כבר לא יודע" באותו ברגע אמרתי לו שאני מצטערת אבל אני לא מוכנה להיות עם מישהו אשר אינו מוכן להתמסד. וניפרדנו... הוא לא היה מוכן להגיד לי עדיין מה קרה איתו... אחרי 4 ימים של פרידה הוא התקשר ואמר לי כי הוא אינו אוהב אותי כמו בהתחלה. זה היה ניראה לי מאוד מוזר מכיוון ששבוע וחצי לפני זה הוא דיבר על חתונה והסתכל כבר על אולמות וסידורי שולחנות. החבר הכי טוב שלו אמר לי שהרב שהוא הלך עליו אמר לו כי אנחנו לא זיווג משמיים... ושהוא לא הסכים לפרט יותר לחברו הטוב.
כבוד הרב אני יודעת שאנחנו זיווג טוב יש לי הרגשה שיש עלינו עיין הרע....
האם זה הגיוני שרב יפרק בית?
יפריד זוג העומד להתחתן?
מה אני עושה כאשר יש עלי עין הרע?
ובכללי מה עושים הלאה?
תשובה
שלום,
הסיפור שלך בהחלט קשה ואני מבין את התסכול והעצב שאת חשה.
מכיוון שחברך לא נקט בתוכן דבריו של הרב קשה להתייחס למה שאמר לו אולם אתייחס למשפט "אנחנו לא זיווג משמיים" באם הרב אכן אמר זאת.
בתפילות הימים הנוראים אנו מרבים להתפלל ולטעון שהקב"ה, ורק הוא, יודע מה מסתתר בליבו של אדם. הקב"ה מכוון את המציאות והוא, ורק הוא, יודע את עתידנו, הדבר ידוע והוא מיסודות אמנותנו. לעומת זאת לא שמעתי כי אדם, בהיעדר נבואה ורוח הקודש, חוזה את העתיד ויודע לנבא איזה זוג מתאים ואינו לא. כיצד מי שיסודו מעפר יודע להגיד מי "לא זוג משמים"?! המדרש אומר כי הקב"ה מזווג זיווגים ולא רב זה או אחר, גם אם הוא מתיימר לסמכותו של אלוהים. אם אכן כך הרב אמר אני חש כי נעשה מעשה שאינו נכון לא רק בגלל הפסיקה היהירה "אתם לא זוג משמין" אלא בגלל הדרך אל הפסיקה שכן אפילו לא נפגש איתך, לא שמע אותך ואינו מכיר אותך וכיצד קבע את שקבע מפגישת החתן בלבד?
אני לא חושב שיש עליך עין רע, את קורבן למעשה לא צודק של שני בני אדם. מלבד אותו הרב גם חבר שלך לא נהג כשורה וגם אם אכן נכון היה לשמוע לעצת הרב טיפת אנושיות היא לדבר, לפתוח את הדברים המעיקים ולעשות זאת בצורה יפה ולא בשתיקה רועמת שמשאירה אותך חסרת מענה. כמובן שאיני מכיר את חברך אולם אם כך נהג במצב משבר אולי התוצאה הסופית היא דווקא טובה שכן עדיף לגלות סגנון זה של התנהגות טרם הנישואין ולא אחריהן.
מה עושים הלאה? ראשית מתחזקים- עליך להבין שהסיפור כפי שסיפרת אינו מעיד על שום פגם בך! לא את זאת שגרמה למצב על אף שאת זאת שנושאת בתוצאות ובכאב. כוונתי היא לנסות ולהימנע מרגשות אשמה כיוון שבשום אופן לא ניתן להאשים אותך וכל רגשות כאלה הם פגיעה בעצמך. עליך להבין ולהפנים שעתידך עוד לפניך והמקרה אומנם מכאיב ואולי משאיר צלקת אך אינו מעיד ואינו חוסם את עתידך. מתוך אמונה בקב"ה את תמשיכי הלאה ותאמיני כי אכן לטובה היה הדבר על אף שהשאיר כאב רע ואמתי בלב. האמיני בקב"ה שיזמן לך בחור אחר שיאהב אותך ואולי טוב יותר מזה הקודם. כל זאת לא יקרה בן רגע אלא לאט לאט ובשלבים ולכן חשוב להיות סבלניים ולתת לנפש להשתקם בקצב שלה. במצבים כאלה בהחלט רצוי להרבות בתפילה ולשתף את רבונו של עולם בכל העובר עליך.
מאמין כי תפלסי לך את דרכך ולמרות כאב העבר תמצאי טל של חיים, רק סבלנות.
נטעאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם