שאלה
הרב שלום וברכה.
היתי במערכת זוגית עם חבר שלי לשעבר,ולאחר תקופה לא קצרה שלנו יחד הוא נפרד ממני.
לי זה היה בפתאומיות מוחלטת אבל אצלו כנראה שלא.
ואני ממש מרגישה ככל שעובר הזמן את האהבה,החסרון והרצון להיות איתו ולראות את עתידי איתו.
קשה לי ואני לא יודעת איך אני יכולה להמשיך הלאה בכדי לא להיות במצב הזה.
הבן-אדם אטום בדעתו ואין סיכוי שנחזור.
תודה
תשובה
שלום לך.
החווייה שחווית מאד לא נעימה, בלשון המעטה. קשר רגשי בין גבר ואשה הוא קשר משמעותי ביותר, וניתוקו גורם לכאב גדול.
יכול להיות שגם בן הזוג שלך חש כאב גדול מאד, אך הוא לא משתף אותך בכאבו, בגלל שהוא החליט לנתק את הקשר ביניכם, וסיבותיו עימו.
כאבים חזקים דומים, אנו מרגישים בפרידות אחרות שמתחוללות סביבנו, כמו, לדוגמא, פרידה קשה ביותר: מוות של מישהו קרוב.
איך אנו מצליחים לחזור ולתפקד אחרי מקרה כזה?
אנו מדריגים את התנהגות האבל, שהיא לגיטימית בחברה במקרים אלו, בכי, "שבעה" "שלושים" וכו'.
הבעיה הגדולה ב"אבל" שאת חווה עכשיו, שהחברה לא מקבלת את מה שעברת כמקרה המצדיק התנהגות של אבל: את לא יכולה להעדר לשבעה ימים מהעבודה ולדווח על ישיבת "שבעה". חברים לא באים לנחם אותך וכו' וכו'. זו הסיבה שכל כך קשה לך, ואת מרגישה כי יהיה קשה לך לחזור לתפקד...
את יכולה לפנות לחוג מצומצם של חברות/ קרובי משפחה, לשתף אותם בחווייה הקשה שלך, ולבקש מהם לתמוך בך ממש כמו שתומכים באבל/ה.
לאט לאט תוכלי לחזור למעגל חיים שפוי יותר ואפשרי יותר.
מצטער ב"אבלך", ומאחל לך שתתגברי...