זוגיות

שאלה

שלום, אני נשואה למעלה מחמש שנים, ויש לנו 3 ילדים ב"ה.

הבעיה היא שלבעלי, ובעצם לכל המשפחה שלו- נדבקים ומתחברים יצורים שאותי הם מעצבנים.

יש לבעלי חברים רווקים, משועממים שמחפשים את עצמם, תלותיים בבעלי, והוא טוב לב כזה (מידי..) מארח אותם ואת בני משפחתו (המשפחה שלו במשבר שנים, ואנו הכתובת..)כל הזמן.

אם יש ערב שאנחנו לבד - זה נס!

יש לו חבר נוסף שדווקא הוא יוזם את הקשר איתו- בן 19! (בעלי בן 30) שהם מבלים יחד המון, ואותו חבר הוא ילד- כל הזמן מתקשרות אליו ידידות ובנות- וזה ממש לא נראה לי מתאים למישהו נשוי-שיש לו חבר כזה "ארחיפרחי".

אני ממש סובלת מיזה, שנים סבלתי, היו לנו כמויות של מבקרים וחברים שלו מאז החתונה, ובגלל שאני הייתי די מגעילה (לא ישירות) אליהם, הם התמעטו ונעלמו, חוץ מכמה עקשנים.

כולם חבר'ה שמחפשים את עצמם, שאין להם שום דבר יציב בחיים- כמו עבודה, ותמיד, אבל תמיד- הם נוחתים עלינו בלי התראה- וחבר מביא חבר, או כמה: חבר אחד שממש תלותי בבעלי ונמצא פה כמעט מידי יום- מגיע קבוע עם כמה חבר'ה שאין לי מושג מיהם, וגם לבעלי אין, אבל בעלי ישר מארח אותם כיד המלך- אוכל בשפע, מבטל תוכניות או עבודה או עיסוקים קודמים שיש לו (כמו לעזור לי, או קניות ..)

וגם מצבינו הכלכלי גרוע ביותר, וכמויות יויומיות כאלו של אנשים שאנחנו מארחים ומאכילים- זה כסף! ואין לנו.

אני מבשלת אוכל לקטנים שלי ולנו, וכמה חברים באים וגומרים את הכל.

וככל שאני מתבאסת מיזה, אני מרגישה שה' מנסה אותי עוד ועוד- ו"מנחית" עליי עוד אורחים בשעות לא שעות שלא זזים מהבית..

קשה לי, מאוד, בעלי לא מקבל את זה שאני לא סובלת את החברים האלה ועושה פרצופים שהם באים,

אבל זה מוגזם!בנוסף אחים שלו מתארחים פה בלי סוף, ישנים הרבה (ויש לנו דירה פיצית) קיצור, שאלתי היא: כמה מחיי משפחתי ומהשפיות שלי אני צריכה להקריב למען הכנסת אורחים (ופתיחת בית תמחוי?)

אני בטוחה שהרבה נשים מזדהות איתי, בעוד שאני נפגשת פעם ב.. עם חברה, או על ספסל בגינת גן השעשועים, או בשיחת טלפון- זה בילתי פוסק ופוגם בשלום בית, ובתחושת הפרטיות!

(כשאני חוזרת מהמקווה אני במתח כל היום שלא יבוא אלינו שום אורח בלתי צפוי ש"אין לו איפה לישון" וייתקע אצלינו..

סליחה על האורך ועל הסלנג, ותודה על העיצה!

תשובה