שאל את הרב

זוגיות-דחוף לנו מאוד

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 11/02/09 15:45 יז בשבט התשסט

שאלה

שלום וברכה!

אני פונה בשמי ובשם החבר שלי, אנחנו 4 שנים כמעט בקשר. (כן, הרבה מאוד..)

לצערנו 4 שנים עם הרבה נפילות, אך גם עם הרבה התחדשות והתקדמות.

זה היה קשר מורכב מאוד, הרבה פרידות, חזרות, כעסים, התלבטויות ותסכולים. אך עם זה גם המון טוב.

הוא התחיל כקשר ילדותי אך ב"ה קיבל כיוון חיובי ואנחנו מתכננים סוף שנה בעז"ה להתארס.

אך ביחד עם ההחלטה הזאת באים גם המון ספקות, לשנינו.

הכל התחיל בנפילה משמעותית ומאכזבת, עד שחשבנו שסופסוף הקשר רציני וטוב, ולצערנו הנפילה גרמה לעוד נפילות קטנות ומעצבנות..

פתאום הרגשנו שאולי הכל סתם טעות,שום דבר לא ברור, א"א להילחם עם היצר הזה, הוא מייאש, הוא מכאיב, הוא אוכל אותנו מבפנים בלי שאנחנו שמים לב, אולי עדיף שניפרד שוב ונחזור שוב כדי שנהיה יותר מוכנים .

חשוב לציין,שהיו מלא פרידות וחזרות כאלו, עד שלי אישית כבר נמאס, והחלטתי שאם יש עוד פרידה אחת, זה סופי בשבילי..אני לא מסוגלת לשאת עוד פרידות.לכן אנחנו מפחדים להיפרד שוב.

וגם אני לא מאמינה שזה יועיל. כי היצר לא נעלם צריך ללמוד איך להילחם ולהתמודד איתו להיות נחושים ולבוא מוכנים.. וזה לא פיתרון להיפרד ולבכות מלא ולכאוב סתם, זה לא יועיל באמת.

חשבנו שהפתרון הוא הדרכה של רב מקצועי אך זה בעיה כי הוא חוזר פעם בשבועיים וככה לא נשאר זמן לנו למשפחה ולהדרכה..(לא הזכרתי שיש לו עוד שנתיים צבא.הוא בן 20, אני 21)

בנוסף לכך, בזמן האחרון נתקלנו בהרבה ריבים של אי הבנות וכעסים שגרמו להרבה לילות של בכי ותסכול. והגרוע מכל, גרמו להרגשה שאולי סתם חבל להילחם..אולי זה לא זה וזהו, למה להתעקש ולתקוע תראש בקיר.. אנחנו כבר מיואשים ולא יודעים מה לעשות..

אבל עם כל זה, אנחנו אוהבים מאוד. ורוצים כ"כ להיות אחד עם השני בנחת בשלווה ובטהרה..

תודה רבה רבה מראש

וסליחה על האורך..

הלוואי ותוכל לעזור..

אנחנו.

תשובה

שלום וברכה

אני מצטער שאני עונה רק עכשיו. לא את כל הדברים החשובים באמת אני מספיק לעשות.

אכן ארבע שנים הם המון זמן.
באופן פרדוכסלי, אך בדיוק כפי שאת כותבת, אורך הזמן אינו פותר את הספיקות אלא מגביר אותם. ומדוע ? על אף התחושה שאורך הזמן מביא את בני הזוג להכיר טוב יותר האחד את השני (מה שנכון) הוא גם מרגיל אותם לתחושה של רצון להינשא רק בוודאות המוחלטת, וכיוון שזה לא קיים אף פעם, היכולת שלהם לקפוץ למים, לתת אמון אחד בשני, להתגבר ולהינשא – הולכת וקטנה.
על כן, טוב שקבלתם הכרעה להינשא, אם זאת נעשתה מתוך אמון הדדי שאתם תעמדו ביחד מול כל אתגר שיופיע בפניכם, וגם אם הדברים לא יהיו מושלמים אתם תחיו ביחד.
הדבר נכון גם לגבי הנפילות: אורך הזמן אינו מקל על המאבק בהן.
אני מבקש להדגיש כי דבריי מתעלמים לרגע מגילכם הצעיר יחסית והם עקרוניים בלבד.

על כן, מה שאתם צריכים לצפות לו אינו שלא תיפלו ביחסים ביניכם, בכאבים ביניכם וכדו'.
למעשה, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להחליף את השאלה. השאלה היא האם אתם מעריכים כי אתם רוצים, מוכנים ומסוגלים לעמוד ביחד מול האתגרים שבפניכם. אם אתם מעריכים שהדבר הוא כך – התקדמו. אם אתם מעריכים כי אתם חסרי כוח ומוטיבציה לעשות זאת – לא כדאי להיכנס למערכת יחסים כזאת.

אשמח לעזור לכם ככל שאוכל.

כל טוב

כתבות נוספות