שאלה
שלום הרב!
אני נמצא בשלב קשה מבחינתי. אני עושה למען אשתי לעתיד המון ויתורים. אבל אני מרגיש שזה חד צדדי. הדבר הכי קשה לי, הוא שהיא לא מוכנה לשנות את מנהגיה לפי המנהגים שלי, היא לא אוהבת את ה'מנגינות שלנו', היא לא רוצה להיות 'אשכנזיה'...למרות שלפי ההלכה היא אמורה לעשות זאת, ואני אפילו לא אמור לבקש ממנה את זה.
היא רומזת לי כל הזמן שאני אמור לשנות את מנהגיי לפי העדה שלה. אבל אני לא מוכן לשנות מנהגי אבות.
אני יודע שזה קשה בשבילה, אבל גם לי זה קשה, ואני לא יודע מה לעשות...
תשובה
שלום לך.
אתה לא אמור לשנות את מנהגי אבותיך למנהגי אשתך, ובעצם, גם היא לא חייבת לשנות את המנהגים שלה למנהגי אבותיך...
מה ששמעת בעניין זה, מבוסס על ההנחה שאם כל אחד יישאר במנהגיו, יהיו חיכוכים, וכדי למנוע את החיכוכים כדאי שהאשה תנהג לפי מנהגי הבעל, כי הילדים צריכים לנהוג לפי מנהגי אביהם.
מה שאני שומע ממך, זה שאתה מרגיש "פראייר": אתה מוותר ומוותר, והיא עוד רומזת לך שבעצם אתה צריך לשנות את המנהגים שלך לפי מנהגי משפחתה.
אני שם לב שיש פה מאבק כוח סמוי או גלוי למחצה ביניכם. האם אני טועה?....
אני יכול להבטיח לך דבר אחד: כמה שעכשיו קשה לך עם מה שבת הזוג שלך עושה לך, הרי שאחרי החתונה זה יהיה קשה לך פי כמה. תחשוב טוב טוב אם אתה רוצה להמצא במצוקה הזו אחרי החתונה.
האם דיברתם ברצינות על נושא המנהגים?
האם אתה יכול להעלות בפניה את התחושות שלך, הקשורות לנושא הזה? (עלבון, כעס, תסכול...) או שקשה לך?
אולי כדאי לכם לפנות ליעוץ/ טיפול זוגי בטרם אתם מתחתנים?....