שאלה
כבוד הרב שלום וברכה
אנחנו משפחה דתית ששומרים על מצוות נידה ומשתדלים לקיימה על פי כל דיני ההלכה
אבל, דבר אחד אני לא יכולה להבין.בתקופת הנידה שלי , בעלי שאוהב ומכבד אותי, לא מתייחס אליי בכלל. לפעמים אני מרגישה שאני כמו איזה רהיט בבית או אויר, הוא בקושי מדבר איתי על דברים שביננו, אלא רק על דברים כללים: ילדים, קניות, סידורים וכו', מקסימום הוא מספר על עבודתו, הוא אינו שואל אפילו לשלומי כאילו שאיני קימת, אבל אחרי שאני חוזרת מהמקווה הוא משתנה לגמרי. איני יכולה להגיד עליו דבר רע, מאחר והוא באמת בעל נפלא ואבא מצויין, אבל, ימי הנידה הם פעם בחודש, וזה מעליב ואפילו מכעיס , עד שכשאני הולכת למקווה אני כל כך מאוכזבת , ולכן איני רוצה להיות איתו כלל. מה עושים ואיך אפשר לשנות התנהגות זו, ואולי בכלל הוא צודק וככה צריך לנהוג.
בתודה וברכה אישה שרוצה לשמור על שלמות נישואיה ושלום ביתה.
תשובה
שלום וברכה
על הבעל לתת הרבה תשומת לב לאשה בעת נידתה, ולא רק שאין הדבר בגדר איסור אלא להיפך.
זהו זמן שמצבה הנפשי של האשה לעיתים מימלא ירוד, כמובן שהדבר משתנה מאשה לאשה.
הדברים האסורים מוגדרים בהלכה והם דברים היכולים להביא לידי קירוב יתר הגורר גם קירוב גופני, אך זהו זמן שמאד טוב לשוחח לא רק על הדברים הטכניים אלא גם על הדברים האישיים.
את מצידך גם יכולה ליצור את המצב המתאים להתייחסות הבעל על ידי תשומת לב לארוחה משותפת (כמובן צריך היכר על השולחן), והתעניינות יתר בו במעשיו, גם דברי שבח והערכה אליו יעזרו, אז יש לצפות שישיב במטבע דומה.
שוחחו על כך באופן ישיר, אך אל תנקטי בצעדי "ענישה" כשאת טובלת כי אז הדבר יגרור תגובת שרשרת ולא יבנה נכון את הקשר אלא רק ירחיק.
בתפילה כנה לשלום בית בכל בית ישראל ובברכה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם