שאלה
שלום רב.
אני בחור (29) שנמצא בתהליך של חזרה ליהדות מעל 10 שנים. עד עכשיו עסקתי בעיקר בלימוד של תיקון המידות שבין אדם לחברו. כמו כן אני מקיים מספר מצוות מרכזיות כמו: הנחת תפילין, שבת, שיעורי תורה ועוד. עוד לא קיבלתי עלי את הסממנים החיצוניים כמו ציצית וכיפה וגם לא בטוח שאגיע לשם (קשה לעמוד אל מול החברה ממני אני בא, ויש לי קונפליקט פנימי עם חלק מההלכות) אך זאת שאלה אחרת... לפני מספר חדשים הכרתי בחורה מקסימה שרק עכשיו גילתה סוף סוף שיש השם (ברוך השם!). היא עוד לא בטוחה שהיא רוצה להקים בית על יסודות היהדות אך היא נמצאת (לדעתי) על דרך המלך, שואלת את השאלות הנכונות ונוכל להתהוות לתוך חזרה בתשובה ולהגיע לבית יהודי. אני מבחינתי רוצה בית שומר שבת וטהרת המשפחה, אך לא יכול לחייב אותה לעשות משהו בניגוד לרצונה. כמו כן אני לא יודע אם היא תכבד את רצוני שלא לקיים יחסי מין עד אחרי חופה וקידושין מה שנראה שלא יקרה בקרוב. האם יש לקשר כזה עתיד? האם עלי לסמוך על תחושת הבטן שלי שאומרת להמשיך איתה הלאה? יש בי אהבה אליה! אנחנו מסתדרים נהדר, יש לה מידות טובות, יש לנו עולם משותף, שנינו נמצאים בחיפוש אחר האמת. אני רוצה להיות איתה, אך לא יודע על מה אפשר להתפשר בשלב זה... (שמעתי פעם מאיזה רב שכדי למצוא את הזיווג צריך לרדת ממדרגתך הרוחנית)
תשובה
שלום וברכה
כבר שלמה המלך אמר כי אין אנו יודעים עד תום את מה שמתחולל בין בחור ובחורה, ועל כן קשה לי לענות לך מה אופק האפשרויות העומדות בפניכם.
מה שנכון לעשות הוא לתת אמון האחד בשני ולדבר באופן ישיר וישר על כל הנושאים האלה.
אפשר שתמצא שדווקא הקשר ביניכם יעצים את מהלך התשובה של שניכם* אפשר שתמצא שתצטרך לעשות ויתורים, אולם אלה יהיו ויתורים ראויים לאור המידות הטובות והקשר שייבנה ביניכם.
בדיוק לשם כך יש את התקופה הארוכה שלפני הכרעה על נישואים, ובמקום ללכת סחור סחור דברו על כך באופן ישיר, ואז התמונה תהיה בהירה יותר. לא מחמיצים הזדמנות טובה ומתאימה בגלל פחדים וחששות, ובמקום לבנות סתימות יותר טוב לפתוח אותן.
כשהתמונה תתבהר יותר יהיה כדאי לשוב ולהתייעץ על כך.
כל טוב