ונשמרתם לנפשותכם

לשואל שלום רב.
א. בכל דבר בעולם יש סיכון מסויים. אם נבוא לחשוש לכל האפשרויות ואפילו הרחוקות, לא נעשה כלום ונהיה קבורים בבתינו כמתים. לא זו דרכה של תורה. התורה מכוונת אותנו לחיות, לפעול וליצור, ולא לפחד כל הזמן. הכלל הוא מהי רמת הסיכון ומה אנשים נורמליים עושים. מאות אלפי אנשים נוסעים בכבישים והולכים ברחובבכל שעה ושעה. ואם הם נוסעים בזהירות, בד"כ לא קורה דבר והם חוזרים לביתם בשלום. ולכן אין בזה איסור כלל. אמנם לנהוג בפראות, בחוסר זהירות או במהירות מופרזת, זה לקיחת סיכון מעבר לחיים האנושיים הנורמליים , ולכן זה אסור. וכך מעבר חצייה זה דבר מקובל ומותר, למרות שיש בו נפגעים. אבל לחצות את כביש החוף באמצע היום זה סיכון גדול ואסור. וכך שיט בספינה וטיסה במטוס בחברה מוכרת.
ב. אינני מכיר את הרב הנ"ל ולכן אומר באופן כללי. בד"כ הגישה היא שאנו איננו מסתמכים על ניסים. כאשר יש לאדם בעיה או צרה הוא פונה לקב"ה ומתפלל אליו שיעזור לו. ולפעמים הוא הולך לרב שיתפלל בעדו, ובעיקר שיראה לו דרך איך לתקן את עצמו ואיך יוכל הוא בעצמו לפנות לה'. וה' שוקל ומחליט אם לקבל או לא. ואכן לפעמים הקב"ה נענה ומבטל את הגזרה או משנה אותה. והרי כך אנו מתפללים בתפילת ימים נוראים "ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזירה".
בברכה
אפי קיציס