שאלה
יש לי ילדה בת 13 ילדה טובה לומדת בבית ספר טוב.אבל יש לנו הרבה ויכוחים במיוחד בנושא החברתי כל הזמן היא רוצה ללכת עם חברות לקניון או סתם לטייל בעיר.או לעשות קניות של בגדים עם חברות.אני מסבירה לה שקניות בגדים עושים עם אמא שיודעת מה מתאים לה. וסתם לשוטט בקניון או בעיר אני לא מרשה ואני נגד שוטטות שאין לה מטרה.בכלל אני מנסה להסביר ה שהזמן הוא דבר יקר וצריך לנצל כל רגע לעשות דברים מועילים(גם מנוחה ומשחק עם חברות -זה דבר מועיל)היא לא מוכנה לשמוע וכל הזמן טוענת שאני מתיחסת אליה כמו ילדה קטנה.ואי אפשר כל הזמן רק ללמוד או לעשות דברים מועילים ומותר גם לטייל בעיר
אני לא יודעת איך לשכנע אותה כל טיעון שאמרתי לא משכנע אותה .מצד אחד אני לא רוצה לוותר ומצד שני אני פוחדת למתוח את החבל יתר על המידה.
בכלל אני מרגישה שנורא קשה לי להעביר אליה את המסרים שלי היא כל הזמן אנטי.
מקווה לתשובה מהירה
תשובה
ב"ה
שלום.
אני מבין את התחושה שלך.ובעיקר את הכאב .
כדאי לך לפעול בכמה מישורים :
1) את ואישך חייבים ליצור איתה קשר במישורים נוספים.
כגון טיול משותף ,קומזיץ,משחק משותף במחשב, קריאה של ספר שהיא קראה ודיון עליו וכדומה.
2) כדאי לך ליצור איתה אלטרנטיבה לשוטטות . ע"י כך שאת תסתובבי איתה (במיוחד) לקנות פריט לבוש או נעליים וכדומה .ותכבדי את הטעם שלה ותפרגני לחוש הקניה שלה ותשבחי אותה על כך שהיא יודעת להתמודד ולערוך "שופינג".
3) כשהיא מסתובבת עם חברות אל תעבירי כל הזמן ביקורת כי אז היא לא תשתף אותך במה שעבר עליה. את חייבת ללמוד לפרגן ולשדר מסר מעודד ומתעניין (באמת) כי זה יקרב אתכם אחת אל השניה.
אסור לך להלחם בה! וזו עבודה קשה על מידות הנפש שלך כי היא קולטת את המסר הסמוי ואולי את המסר המלטנטי שבדברייך או את המורת רוח ואז היא מפרשת את זה בכך שאת לא אוהבת אותה ויש לך משהו נגדה .
ואם תפרגני ותתענייני ותשדרי מסר אוהב אז היא לאט לאט תשתף אותך ואז היא גם תשמך ב(ל)קולך.
קשר כזה נבנה לא ביום אחד אלא הוא תהליך שיכול להביא שינוי אם מתמידים בו.
בהצלחה,
עוזיאל