שאלה
שלום לכבוד הרב.
שאלתי היא בעניין הפסוק "וְדִבֶּר-הוּא לְךָ אֶל-הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים: " (שמות ד פסוק טז)
שאלתי את עצמי מדוע התורה משתמשת בשם אלוקים כדי להגדיר את היחס בין אהרון למשה.
מצאתי את פרוש האבן עזרא " והנה ידמה משה כמעלת המלאך וזהו ואתה תהיה לו לאלהים. והנה אין אלוהים בכל המקרא רק השם הנכבד או מלאכיו הקדושים' כי על ידם יראו מעשה השם בארץ. או קדושי מטה העושים משפטי אלוהים בארץ. וכל אלוהים שהוא עבודת כוכבים דבר הכתוב ככה, לפי מחשבות העובדים כמו אל חנניא הנביא."
האם הרב יכול להסביר לי את דברי האבן עזרא ? האם התורה מכנה גם את המלאכים אלוהים?! האם הרב יכול לתת ציטוטים כדי שאוכל לבחונם ? ומה כוונת סוף דבריי האבן עזרא?
מדוע התורה משתמשת בשם זה , הרי התורה בעצמה מעידה כי אין אלוקים מלבד השם? הייתכן סתירה?
בתודה.
תשובה
שלום
הרמב"ם במורה הנבוכים מסביר שהשם 'אלהים' הוא שם שיתופי דהיינו שם המאגד בתוכו משמעויות שונות.
הוא כולל את בורא עולם, את הדיינים ואת המלאכים.
אצל אהרון ומשה כוונת הכתוב היא שמשה יהיה לאהרון כמלאך או כמנהיג.
בהמשך הראב"ע מוסיף עוד צד אחר- לפעמים התורה אומרת אלהים בהקשר של ע"ז, ואז הכוונה היא שאליבא דעובדי הע"ז התיפלות שלהם היא אלהים, ודיבר הכתוב בלשון של מושא הפסוק.
כל טוב