שאלה
שלום,
אני חוזר בתשובה כבר קרוב לשנתיים וברוך ה'
מתחזק כמעט בכל יום.מחילוני גמור פעם, היום אני שומר שבת ,מניח תפילין,שם ציצית,מתפלל שלוש פעמים כל יום, לומד תורה ואני ממש שמח בכך.מצד שני אני מרגיש מין מחסום כזה ביני לבין חברי שהם חילוניים כמובן.לפעמים חבריי מבקשים ממני שניפגש.בדרך כלל
בפגישות אלו שאנחנו יוצאים למקומות שאינם כל כך לרוחי אני מרגיש שהמצפון מתחיל לעבוד ולשאול את עצמי למה אני חוטא,מצד שני אני אומר שאני אוהב את חבריי ולא רוצה לעזוב אותם.אך מה עלי לעשות אם חברי לא הולכים בדרכי ה' ואני מרגיש שגם אני גורם אי נחת לה' במעשיי. האם עלי פשוט להיפרד מחבריי?. כי הרי אני יודע שהסיכוי שאפגש עם חבריי שלא בדרכם היא קלושה,ואינני רואה בכך חוסר כבוד מצדם כי אני יודע שמי שעובר שינוי בדרך כלל השינוי בא ממנו ואינני יכול לדרוש מהם להשתנות בשבילי.
מה עלי לעשות?
תשובה
שלום וברכה!
אשריך וטוב לך! יישר כוחך על ההתחזקות וחזרה אל אבינו שבשמים.
אם מדובר בחברים ממש טובים וחברים אמיתיים, אז הם מקבלים את החבר עם כל ה"שריטות" שלו, גם חבר שעובר שינוי. הם חפצים להיות במחיצתו ומוכנים להתפשר על דברים כאלה ואחרים כדי לבלות ביחד עם החבר שכבר לא מרשה לעצמו לבלות בדרך שהיה מבלה פעם.
לכן עליך לדבר עם החברים שלך ולהציע בילוי שאינו מתנגש עם ההלכה ודרכי היהדות וכאשר הם בלעדיך יעשו מה שהם חושבים לנכון. בקש זה כדי להישאר בקשר, כדי להמשיך להיות חברים ולאפשר לך לשמור תורה ומצוות.
אם מדובר על חברים טובים ואמיתיים, הם יקבלו זאת. ואם לא יקלו מיד, תן להם זמן לעכל את זה, אך אתה לא תצא לבילוי שלא הולם אדם שומר תורה ומצוות. אם חבריך ינתקו קשר ולא ירצו לכבד אותך, אז תתנחם בדברי מזמור א' של תהילים "אשרי האיש". ברם, אני חושב שאם תשדר שאינך מוכן להתפשר על ערכי היהדות וגם תשדר שחשוב לך הקשר, בסופו של דבר הכל יסתדר.
בברכה,
חיים בריסק