ה' מילא לי את הבקשה... ועכשיו..?

בס"ד

לשואלת היקרה שלום וברכה!

מה שלומך..?

קודם כל אתנצל בפניך על הזמן הרב שלקח לי לענות לך. הייתה בפני תקופה עמוסה ביותר ולא יכלתי להתפנות לכך. סליחה...

שמחתי לקרוא את שאלתך.
נראה לי שליבך הוא לב טהור וטוב שכל הזמן מנסה עוד ועוד להתקרב אל ה',
ואשרייך שאת כל כך רוצה לשוב ולהתפלל. עצם הרצון העז שלך כבר גורם לך להתקרבות לה'!

את כותבת בשאלתך בלפני שנים קיבלת על עצמך לומר פרקי תהילים ותפילות כדי שה' ימלא את בקשתך
וכעת, כמה שנים אחרי שה' מילא את הבקשה קשה לך להתמיד בכך ואת מבקשת עצות איך לשוב ולהתפלל.

התאור שאת מעלה בשאלתך צץ בפנינו פעמים רבות במהלך חיינו.

ננסה לתאר מהם הסיבות לתהליך שעברת:

1.בהתחלה היה בפניך ענין הבקשה, התפללת כדי שה' ימלא את בקשתך. וכעת משקיבלת את שרצית- קשה הרבה יותר להמשיך ולהתפלל באותה העוצמה.
2. בתחילה יש את ההתלהבות הראשונית, עם הזמן ההתלהבות פוחתת והשגרה נכנסת במקומה.
3.לפעמים כשלוקחים על עצמנו בבת אחת רשימה כזו של תפילות/ תהילים/הקפדות, התפילות הופכות להיות מעין "רשימת מטלות" שעלינו למלא, והן הופכות מכבידות.
ונתייחס לכל סיבה שהעלנו קודם:
1. [בהתחלה היה בפניך ענין הבקשה, התפללת כדי שה' ימלא את בקשתך. וכעת משקיבלת את שרצית- קשה הרבה יותר להמשיך ולהתפלל באותה העוצמה. ]
אחת ההתיחסויות הנפוצות לתפילה היא שיטת הבקשות. אם אני צריכה עבודה אבקש מה', לא מצאתי את השידוך שלי, אתפלל ואקבל על עצמי קבלות כדי שאמצא אותו וכו'.
אלא שעומקם של הדברים הוא הפוך.
ה' רוצה שנתפלל, ה' רוצה שנתקרב אליו, ולכן הוא מעמיד בפנינו מצבים בהם לא תהיה לנו בררה אלא לתקשר עימו. (כמובן שזוהי לא הסיבה היחידה אך כרגע נתעסק בה)

כשאנו מקבלים את התפיסה העמוקה יותר היחס שלנו כלפי התפילה משתנה, ובמילא נרצה להתפלל גם אם ה' מילא את בקשתנו! שהרי המטרה בתפילה היתה הקשר עם הקב"ה.


2.[בתחילה יש את ההתלהבות הראשונית, עם הזמן ההתלהבות פוחתת והשגרה נכנסת במקומה.]

דוד המלך כותב ומבקש בספר תהילים "שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"
ושואלים, איך יתכן שדוד מבקש מצד אחד לשבת כל ימי חייו ומצד שני לבקר? מי שיושב כל הזמן הינו בן בית ואינו צריך לבקר כמו אורח!
ושמעתי פירוש האומר שכוונת דוד היא מצד אחד להיות בן בית קבוע ומצד שני להרגיש כמו אורח.
דוד פחד שהפיכתו לבן בית תפחית מההתלהבות והרצון להתקרב אל ה', כיוון שבן בית משמעו שגרה.
"אורח" הכוונה היא התחדשות, התרעננות, משהו לא קבוע.
ושאיפתנו שתפילתנו תכלול את שני הפנים-
מצד אחד תפילה אחידה קבועה בכל יום, ומצד שני התרגשות ורצון להתפלל כמו בשיאים חד פעמיים.
ואיך עושים את זה...?

אציע לך כמה פתרונות ששמעתי..
הדברים אינם שלמים וודאי שיש מה להוסיף.
אם יהיו לך או לקוראים רעיונות נוספים אשמח לשמוע...

1. להתפלל לה' שיעזור לך להתפלל. אפשר במילים הפשוטות ביותר- "ה' בבקשה עזור לי שוב להתקרב אליך ולהתפלל כפי שהייתי רגילה"
2. נסי ללמוד על התפילה ואת פירושי התפילות. מדוע מתפללים? מהי עוצמתה של תפילה?
3. מה הפירוש של המילים שאני אומרת? ישנם שעורים רבים על התפילה באינטרנט.
דבר זה גורם לפעמים לרצון להתפלל.
4. אפשר לעשות דברים שיעוררו לתפילה, לדוגמא לשמוע שיר שמרגש אותך לפני שאת מתפללת, או לנסות להתפלל במקום עם נוף יפה...
5. אפשר גם להוסיף לתפילות תפילות אישיות במקומות מתאימים.


[לפעמים כשלוקחים על עצמנו בבת אחת רשימה כזו של תפילות/ תהילים/הקפדות, התפילות הופכות להיות מעין "רשימת מטלות" שעלינו למלא, והן הופכות מכבידות.]

התייחסתי בעיקר לתפילה אך העיקרון תופס גם לגבי הקפדות אחרות- חשוב מאד לקבל הקפדות כשגם הנפש הרגש והרצון שותפים לענין. לדעתי כדאי שתתיעצי עם רב/רבנית שמכירים אותך לגבי הקפדות בצניעות ובכלל, שייעצו לך האם כדאי בשלב זה להחזיק בהם או לא.

ב"הצלחה רבה!

אשמח לענות על כל שאלה באימייל שלי:
rachelulu238@gmail.com