התפילה- ארוך מדי ?!

בס"ד

מתחילה היה כל איש מתפלל לצרכו ולפי רצונו. ראו חכמי כנסת הגדולה שהתפילות אינן מקבלות התייחסות וצורה הולמת, ולכן החליטו לתקן תפילה מאורגנת וקבועה לכולם.

יתרונותיה של תפילה זו:
1. הוכנסו בה נושאים הנוגעים לכל איש.

2. השתדלו לנגוע בנושאים הכואבים לכולם, ולא רק לאדם עצמו שהתפילה לא תהיה רק לעצמי.

3. הוכנסו באופן סדיר תפילות וברכות העונות על דרישותיהם של הכלל לדורותיו לדוגמא – "מצמיח קרן ישועה", "שים שלום" וכו'.

האמת היא שנשים לא חייבות בכל נוסח התפילה ולכן אם זה כבד עלייך עדיף ["מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה",] ובודאי שזה עדיף מ"הרבה" שמעיק.

אבל כשמתפללים בכוונה אמיתית מכל הלב כשמרגישים את אלוקים שמוע לנו וקרוב אלינו זה כלל לא מעיק. להפך - קשה להתנתק מהתפילה.

במישור האישי, בתפילה נדרשת ממך ריכוז גדול במילותיך, לכן עצתי לך שכשאת מתפללת, תתייחסי למשמעות של המילים ותרצי בכל כוחותיך את הענין שאת מתפללת עליו.
אולי בזה יפתח ליבך, תהיי שקועה בתפילה, ולא תרגישי אותה כמעמסה.

תראי אותה כמילים היוצאות מליבך. ולשום אדם הלב עצמו לא כבד לו. רק מה שיושב עליו לפעמים. לא הוא עצמו.

ויהי רצון שיתמלאו משאלות ליבך לטובה.

שנה טובה