התנחלויות ו"פיקוח נפש"

שלום אוריאל,

סליחה על האיחור בתגובה לשאלתך החשובה.
א. לפני שאשיב על שאלתך אני חייב להעיר משהו על לשון השאלה עצמה. גם אם משום "פיקוח נפש" – או מכל מסיבה אחרת - אסור לחיות בהתנחלויות, הן אינן נמצאות "בשטחים של האויבים שלנו". הן נמצאות, רובן ככולן בארץ ישראל שה' נתן לאברהם, יצחק ויעקב ואחר כך לשבטי ישראל. שטחי יהודה ושומרון הם באמת "לב הארץ" מבחינה זאת שעיקר חיי עם ישראל בכל התקופות שהיינו כאן התקיימו בשטחים הללו. מצד אויבינו גם תל אביב וירושלים הן "שטחים של אויבינו". אסור לנו להתבלבל ולהתחיל לקבל על עצמנו את השפה של אויבינו בלי שנרגיש בכך.
ב. יש כמה דברים חשובים מאוד בחיינו שאנחנו רגילים לעשות על אף שיש בהם פיקוח נפש אמיתי. למשל, עבודה המחייבת עיסוק עם חומרים מסוכנים, פעילות צבאית או אפילו נסיעה בכבישים. למרות הסכנות אנחנו ממשיכים להתעסק בדברים האלו, ובדברים אחרים הדומים להם, בשני תנאים: א. יש צורך אמיתי ואף חובה לעסוק בהם, וב. אנחנו נוקטים בכל האמצעים להגן על עצמנו ולשמור אל חיינו. (בהקשר זה חשוב לזכור שישנן תקופות שונות במצב הביטחוני ביהודה ושומרון. בסך הכל צה"ל בדרך כלל שומר על ביטחונם של המתיישבים. לא ברור שהסכנות שם הן גדולות מהדוגמאות האחרות שציינתי כולל נסיעה יום יומית בכבישים, גם למרחקים ארוכים מה שמהווה מסגרת החיים של הרבה אנשים היום).
ג. שטחי יהודה ושומרון אינם המקומות היחידים בארץ שיש בהם בעיית "פיקוח נפש". לצערנו במשך שבע שנים תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה סבלו כמעט כל יום ממטר של קסאמים. בוודאי היה במקומות אלו משום "פיקוח נפש". (במקרים מסוימים תושבי שדרות והאזור באו "להינפש" בהתנחלויות בגלל שחשו שם יותר בטוחים). האם היה שייך לעזוב את המקומות האלו בגלל "פיקוח נפש"?! הייתה תקופה קשה בירושלים בה מחבלים פוצצו את עצמם במסעדות ובאוטובוסים. היו ישראלים רבים שכתוצאה מכך לא באו לירושלים. האם בכל מקום שאויבינו יתקפו אותנו נקבע איסור מגורים משום "פיקוח נפש"?! העיקר כפי שציינתי למעלה הוא לקבוע אם יש צורך – חובה – מצווה לעשות את הפעולה שייתכן ויש בה משום "פיקוח נפש" ברמה מסוימת – ואם כן לחייב את העוסקים בדבר לשמור על חייהם באופן הכי יעיל.
ד. והעיקר – עם ישראל עוסק בדורות אלו בקיום מצווה ציבורית גדולה וחשובה, והיא: מצוות יישוב ארץ ישראל. זאת אחרי שבמשך דורות רבים מצווה זו נשארה כמעט בהעלם ובהסתר. מאז שהתחיל השיבה לארץ ה' בדרך כלל ללא כל קשר לרצון השבים לא להפריע לכפרי הערבים ולחיות אתם בשלום, נוצר מצב של "פיקוח נפש" שהונחת עלינו. איפה אתה ואני היינו היום אם בכל מצב של "פיקוח נפש" יהודים אלו היו קמים ועוזבים? ברור הוא שאסור לגרות את הערבים, וברור שאנו תמיד חייבים לחפש את הדרך לשלום אתם ולבסס את חייהם של אותם ערבים במדינת ישראל המקבלים על עצמם ריבונות יהודית ישראלית. אבל ברור יחד עם זה שמצוות יישוב ארץ ישראל כפי שהיא מתקיימת בתקופה זו מחייבת ביסוס ההתיישבות היהודית – גם במציאות של סכנה - המהווה בסיס לדורות הבאים של עם ישראל בארצו.
בברכה, דוב ברקוביץ

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה