שאלה
שלום רב!
ברור לי שתרומת איבריים הוא נושא נתון למחלוקות רבות.
אך אם ניישר עצמנו למול המציאות:האם אין פיקוח נפש והצלת חיים של האחר דוחה הכל?
אם מנגד נטען שגם פיקוח הנפש שלנו חשוב לעניין התרומה,אז מה אם אותם אלו שמסרו עצמם לטובת הכלל כדוגמת רועי קליין?האם הם חטאו?
אם כן,מתי כן יהיה מותר למסור עצמנו לכלל ומתי לא?
תשובה
תרומת איברים אינה מסירות נפש עבור הכלל אלא עבור הפרט האחר.
במלחמה ודאי שיש דין שמותר ואף חייב להשתתף במלחמת מצווה כי מטרת המלחמה היא עבור הכלל, גם אם כרגע מוסר נפשו עבור הצלת לוחם אחר, זה חלק מדרכי המלחמה. במקרים אחרים גם אם אין חובה מותר לאדם למסור נפו להציל את הכלל.
לגבי תרומת איברים אסור להרוג עצמו לטובת חיים של אחר. מדובר על גמ" בדרגה גבוהה ביותר, בודאי כאשר התורמה נעשית כשהתורם חי (כגון כליה, מח עצם וכדומ)