שאלה
כבוד הרב, אני מעשרת ומשתדלת לתת צדקה ככל יכולתי (למרות מצבי הכלכלי הכואב), משתדלת מאוד בלשון הרע ובין אדם לחברו ועדיין
אני מרגישה כל כך מיוסרת. מרגישה שמאז שהתחלתי בתהליך החזרה בתשובה אני כל הזמן בייסורים ובמקום לעבוד בשימחה אני "מענישה" את עצמי בדיונים בלתי פוסקים(המנסים להסית אותי). מצד אחד יודעת שזו הדרך הנכונה והיחידה ומצד שני לא מצליחה שנה וחצי כבר להתקדם. כל מצווה לא מצליחה לעשות כמו שצריך -דוגמאות לא חסר כפי שכבר ציינתי.. בשבת לא מצליחה להתגבר על סחיטת הסמרטוט בתפילה - לא תמיד מקיימת מחוסר זמן, ברכות המזון אם זה לא המוציא לא תמיד זוכרת לברך שלא לדבר לזכור לברך ברכות הנהנין בסוף והכי נורא בעיני שהתחייבתי לקרוא תהילים לכמה חולים וגם בזה לא מתמידה וכשנזכרת כבר ליחה ואני מותשת וכבר נפטרו שני חולים ואני מרגישה שמגיע לי עונש על שלא נתתי 100% מעצמי והכי נורא שגם אח"כ על אף החרטה והרצוןעדיין שוכחת עם מרוץ חיי.
ואני שואלת את עצמי עם כל חרטתי, שהיא באמת אמיתית, וכל יום מחליטה לעשות הדברים כהלכתם - למחורת כבר שוכחת ונותנת לייצרי להוביל אותי, שאולי אין לי תקנה ובגלל זה מקבלת עונשים. אני במן אזור דמדומים קשה ומייסר. לא נמצאת כאן ולא כאן ואני כותבת ובוכה כי כמה שביקשתי הנחייה מהקב"ה אין תשובה.
תשובה
שלום רב!
על ר' נחמן מברסלב מסופר שלפני שהפך לרב מפורסם הייתה תקופה שהיה כל יום נופל ולמחרת מתחיל מחדש עד שיום אחד החל בעליה שלא נפסקה עד לפטירתו.
נפילות הם קשות וצריך להתחזק ולהשתדל לא ליפול אבל אפילו אם הינך חוזרת על מעשה לא טוב אפשר לכפר ואפשר לתקן כל עוד אין בליבך מחשבה לחטוא שוב ולבקש סליחה מחדש שעל זה נאמר:"האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" חס וחלילה אך אם הנפילה באה לא מידיעה ויש רצון לתקנה אסור להתייאש וצריך לנסות שוב ושוב עד שה' יעזור
כל טוב וברכת סייעתא דשמיא.
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם