התמודדות בתשעה באב מול הפחד וההדחקה של החורבן

ב"ה




ברכה ושלום.


התחושה שלך היא תחושה טבעית .
מי שלא חש את האבל הכללי כל השנה קשה לו מאוד להזדהות פתאום עם יום שכולו צום וענויים.
עייני נא בתשובתי ב:[(לא מסוגל להצטער )]
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=29540


**מה שצריך לעשות ביום הצום הוא להתאבל ולקונן ולנסות להבין את מה שקרה.
כשאני כותב "לנסות להבין" אני מתכוון לכך שאפשר להבין בשכל ואפשר לשאול ולענות אבל אפשר להבין גם ברגש.!!
אפשר לחוות את חווית האבל ממש כאילו את נמצאת ליד בית המקדש וחיה באותו דור ורואה את הכל מול העיניים.
את ממש חשה את תחושת הרעב והמצור ומנסה לנהל דו שיח עם בני אותו דור. כגון: הכיצד את היית נוהגת אילו השתתפת בסעודה שבא השתתף בר קמצא?
ניתן לעשות זאת בעזרת קריאת הקינות וקריאת מגילת איכה .וניתן לעשות זאת גם בשקיעה אמיתית בהרהורים
ובשתיקה וניתן לעשות זאת גם לפני הצום.






בברכה,




עוזיאל


.