התחלת שיפוץ בימים הקרובים

ל שלום.
במסכת תענית (דף כט) נאמר: "משנכנס אב ממעטים בשמחה". אין הגדרה מדויקת מהי משמעות מיעוט השמחה, ואילו פרטים נכנסים בכלל זה. אבל באופן כללי נראה שכדאי הוא בית המקדש החרב שנרגישו בהתנהגותנו בימים אלה.
הפוסקים הוסיפו פרטים, כגון איסור ריקודים ומחולות, תספורת, נישואין, וכן "ממעטים במשא ובמתן ובבניין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בניין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, .... או מיני הדס ומיני אהלים" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא ב). יש מי שכותב שההגדרה היא ש"כל מה שנחשב אצל אדם לשמחה ראוי למנוע ממנו" (שו"ת נודע ביהודה תנינא-או"ח קה).
אמנם, לגבי סוגי הבניין האסורים יש מקום להקל, ש"אם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות." (שו"ע שם).
יש גם חומרא בעניין זה של בניין; במשנה ברורה כותב שגם "כל בניין שאין צריך לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא אסור". (שם, סק"יב) כלומר, הרחבת בית כדי שיהיה יותר נוח -כלולה גם כן באיסור.
העולה מן הדברים הוא, שיש מקום להחמיר בבנייה, רק מראש חודש אב, אולם לפני כן אין להחמיר, שכן לא נזכר איסור זה בפירוש בגמרא. לפי זה, אם הקבלן יתחיל לעבוד לפני ראש חודש אב - הדבר מותר.
זאת ועוד. אם יש חשש של הפסד, יש מקום לשקול גם להתחיל אחרי ראש חודש אב. משום שבמשנה ברורה כותב שאם הסיכום עם הקבלן נעשה לפני ראש חודש, מותר לקבלן לעבוד גם אחר כך, אם קיבל את העבודה בקבלנות, משום שנחשב שעובד לעצמו.
אפשרות זו היא רק בדיעבד, ואם אין אפשרות לדרך אחרת. "ומכל מקום, אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר תשעה באב - תבוא עליו ברכה". (משנה ברורה שם)
סיכום:
א. מותר להתחיל לבנות בית בימי "בין המיצרים" לפני ראש חודש אב, גם אם הבניין אינו אלא להרחבה.
ב. אם סיכמו עם הקבלן, לפני ראש חודש אב - מותר לקבלן, בפרט אם הוא נכרי, להתחיל גם בתשעת הימים, ובפרט אם יהיה הפסד בדבר. אולם לכתחילה רצוי לדחות את תחילת העבודות עד אחרי תשעה באב.
כל טוב