שאלה
שלום רב,
אני פונה אליך אחרי הרבה מחשבות עם עצמי, הרבה בלבולים ופחדים.
הסיפור הוא כזה- אני מתחזקת כבר שנתיים וחצי ברוך השם, זה התחיל בשבת והמשיך לתפילות רבות, שינוי בתפיסה וההתנהגות, ובעיקר- יחד הדוק הדוק עם בורא עולם.
הבעיה היא שעכשיו, אני מרגישה שכביכול אני צריכה "לעלות שלב", כלומר להמשיך להתחזק, אבל הדבר היחיד שנשאר לי זה להתחיל ללכת עם חצאיות ולשמור נגיעה. כמובן שיש הרבה דברים חוץ מזה שיש לתקן ולשפר, אבל זה דברים שכבר לקחתי על עצמי ואני מודעת להם.
את 2 הנושאים האלה אני פשוט לא מסוגלת כרגע לעשות, אני גם לא יודעת אם זה משהו שאני רוצה. וכל מה שעשיתי עד עכשיו היה תמיד מאהבה. רק מאהבה. וככה אני רוצה להמשיך...
בנתיים אני מרגישה כאילו שהקב"ה קצת מאוכזב ממני כי אני לא עושה את זה, ויש תחושה של ריחוק. מצד שני, אני מרגישה שהוא מאוד מעריך את מה שאני עושה והוא תמיד איתי. זה הרגשה מאוד חזקה.
מה שאני בעצם מבקשת ממך, הוא להסביר לי אם אכן יש אפשרות שהקב"ה כועס עליי ומתרחק ממני עד שאני אתקרב אליו או שזה פשוט היצר הרע שמנסה להרחיק אותי ממנו.
דבר נוסף, איך אני יכולה עוד להתחזק מבלי לקחת עליי דברים שאני לא מוכנה להם עדיין.
אשמח לקבל תשובה מהירה, תודה מראש!!
מיטל
תשובה
שלום רב,
יש מספיק מצוות להתחזק בהם. שמירת נגיעה היא צד אחדבתורה אולם, לענ"ד בחורה שמוצאת את בחיר ליבה והוא לא נוגע בה הוא רוצה את האשיות שלה את הפנימיות שלה ולא את הגוף שלהת
לא יתכן שה' כועס ומתרחק, הוא אוהב את כולנו, אולם , הוא רוצה שנעבור ונקבע על עצמינו את הכללים שלו. קשה ליעץ לך כי תלוי באיזה צומת של חייך את נמצאת, בת כמה את וכו'.
לענ"ד החשש משמירת נגיעה ומחצאיות קשור לאותו קטע(ש גם אני עברתי אותו) שכולם ברחוב מסתכלים עליך ומזהים את הצד שלקחת באמונה. הכי קשה היה לי לשים כיפה בפעם הראשונה, הרגשתי כאילו כל העולם מסתכלים עלי.
כך היה גם בשמירת הנגיעה בסוף התיכון.
לכן, עלייך לחפש תמיכה חיצונית אם זו רבנית ואם זה חברה דתית בת גילך שתסייע לך להתקדם. בכל מקרה תמיד תזכרי לעבוד את ה' בשמחה, והכל יבוא על מקומו.
כל וב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות"