שאלה
אני בתהליכים של חזרה בתשובה ואני מרגישה שמצד התחזקות אמונית הולכת וגוברת הקושי בקיום המצוות הולך וגדל. אני לא מספיקה להתפלל בבוקר לרוב אני שוכחת לברך על מזונות (ללא לחם) אפילו התחייבתי להתפלל תהילים להחלמת כמה חולים והמשמעת שלי על הפנים. אני מיוסרת כל הזמן ומצד שני זה רק בדיעבד. האם אני קשה עם עצמי? האם אישה יכולה לעשות לעצמה הנחות? אני מאוד מקפידה על נידה ושבת..
תשובה
שלום רב:
אין כל אפשרות לנתק ולהפריד בין הנשמה והשכל לבין הגוף.
עבודת ה' צריכה להיות בכל הרבדים שבאישיות של האדם ולכן הביטוי של האמונה בקב"ה צריך לבוא ידי ביטוי בברכות שלפני האכילה ואחרי האכילה שבהם את מודה לקב"ה ומשבחת אותו על השפע הניתן לך המאפשר לך להמשיך לחיות.
מאחר והתקדמת יפה בעבודת ה' עלייך לעבור לשלב הבא והוא השלב של מימוש האמונה ע"י קיום ההלכה.
כדאי מאוד להיות בקשר עם אישיות רבנית שתוכל יותר להדריך אותך בקיום ההלכות.
מיכאל ברום.