התורה - משל או מציאות?

שלום,

תודה על השאלות היפות המחייבות אותי לברר בעצמי כמה נושאים. נעשה סדר בדברים.
א. הטענה של יהודה הלוי בכוזרי היא בדיוק מכוונת כנגד שאלתך. כאשר המלך מבקש מהנציגים של הדתות השונות להעמיד את יסודות האמונה שלהם הדת היהודית נשמעת עניה ומצומצמת בהיקף הרוחני והאינטלקטואלי שלה היות והיא מבוססת על סיפור היסטורי של עם מסוים ולא על יסודות המקיפים והאוניברסליים של בריאת העולם. אלא שאחד המרכיבים המיוחדים של האמונה היהודית היא בדיוק בכך שהמפגש הישיר בין עם לא-להים התרחש לא לפני מסםר קטן של אנשים, מה שבאמת יוצר פקפוק לגבי האוטנטיות של הסיפור, אלא לפני שש מאות אלף עדים (גברים בגילאים עשרים עד שישים - מה שאומר שהיו כמה מליונים שהעידו). על כן אין לפקפק באמיתות הסיפור. הוא בודאי לא משל.
הנקודה שאני מנסה לחדד בכך היא שלא השאלה אם אירוע מסוים המתואר בתנ"ך נראה לנו בחושים שלנו "כמציאותי או לא מציאותי" הוא שיהיה הקריטריון היחיד לקבוע מהו משל ומהו מציאות. למעמד הר סיני ישנו בסיס תיעודי במציאות המעגנת אותו כאמיתי על אף שאף אחד היום לא היה עד לאירוע דומה. (יש מי שיאמר שהאירועים סביב הקמת המדינה חרגו מהמקובל והצפוי בחוקי המציאות - ומיד יש מי שיקום ויבטל באופנים שונים את ייחודם של אותם האירועים).
2. בקשר לעיקר שאלתך - עובדה שישנה מחלוקת בין גדולי המפרשים לגבי השאלה של מהו משל ומהו מציאות. כבר בגמרא ובמדרש יש דיון כזה על סיפור גן עדן ועל סיפור איוב. יש מי שהבין שהנחש בגן עדן היה בדיוק כמו שתואר - לא משל. ברור שחלק מהמחלוקת עצמה קשורה לגישות שונות לשאלתך. יש מי שחושש מלהתייחס לשום סיפור בתורה כמשל שמא לא יהיה אפשר לקבוע גבול לכך ויש מי שאינו חושש לכך.
הייתי אומר שנעשו שתי הבחנות במסורת של הדיון על העניין הזה שאנו חייבים לקבל גם על עצמנו.כמו שכתבת אדם חייב לברר ולחקור את אמיתות התורה בכל כוחו ובכל שכלו - אבל
א. כך או כך אסור שהפירוש למה שיש בתורה יפרוץ את גבולות יסודות האמונה שהתקבלו לאורך הדורות בהסכמה במסורת ישראל גם אם נקח בחשבון שלא תמיד הייתה תמימות דעים בכל נושא ונושא. היו בכל זאת גבולות מוסכמים.
ב. כך או כך יש להניח שהתוכן של מה שמופיע בתורה ניתנה על ידי ה' מהשמים והתפרש על ידי גדולי המפרשים, מה שיצר מסגרת בה מותר לי לבחור, לחקור לברר ולקביע את עמדתי על פי שכלי - להרבות במשל או למעט בו - אבל לא לעבור מעבר לגבולות הפרשנות של משל או מציאות כפי שהם התהוו.
ג. והחשוב מכל - נדמה לי שהשאלה ששאלת משקפת נקודת התלבטות עמוקה בנפשך, הרבה מעבר למה שיוצא מפירוש הרלב"ג לסיפור גן עדן. הרי על הרבה אירועים המתועדים בספרי היסטוריה ישנן מחלוקות אם הם אירעו כמו שטוענים, ולפעמים אם הם אירעו בכלל. איך אתה יודע שהיה אדם בשם נפוליון. יש מי שסובר ששייקספיר לא היה ולא נברא והיה מישהו אחר שהשתמש באצטלה שלו. ההבדל בין שאלות אלו לעניין שלנןו הוא שבתורה האירועים אינם מופיעים רק כהיסטוריה אלא כנדבכים של גילוי החכמה הא-להית. גם כאשר מדובר בסיפורים על דמויות כמו האבות, השכנוע הפנימי על אמיתת האירועים חייב לבוא מהיכולת לחוש את אותה החכמה המיוחדת נחשפת מתוך הסיפור לתוך הנפש שלי. רק מי שיחוש את המימד הזה של הסיפור בתורה יכול להיות לו אמון אמיתי שמי שיכול לעמוד על יסודות המוסר הא-להי המזוקק באופן כה מדויק לא ישקר לי כאשר הוא מתאר אירוע מבוים כאירוע שקרה. יתר על כן. רק קריאה מדויקת בפרטי הסיפור הוא אשר יכול ליצור בנפשי את תחושת ההכרח שהסיפור אכן אירע במציאות של חיים.
בברכה, דוב ברקוביץ

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה