שאלה
לרב שלום
אני בחור בעל רקע תורני ויש לי בעיה
כאשר אני יוצא עם בחורה תורנית ועדינה מאוד יוצא ממני כזה רצון לטוב כך שאני אציע לה ללמוד ביחד...ובכלל גם התפילות שלי יותר מבפנים .
אבל פה אני ניתקע הרי לפני שהכרתי אותה לא הייתי כך אז או שאני מנסה לעשות רושם אבל זה לא יכול להיות כיוון שאני עושה דברים גם שאנו לא ביחד(תפילות) אבל אולי זה זמני מצד שני אולי הנה זו שמוציאה ממני את מה שיש בי??
מה שעוד מוזר בי שככל שהבחורה יותר דומיננטית אז אצלי יש פחות כח פנימי לדחוף את הקשר .מה שקורה להפך בבחורה שברירית שאז אני יותר דוחף מה שגורם לי להרגיש שהנה הקשר מוציא ממני משהו לטובה (אולי זה מחוסר בטחון וכדי לא לקבל ביקורת?)
הרב תן לי עצה איך להסתכל על הדברים ולתקן
תשובה
שבוע טוב
הקשר הזוגי אמור ליצור השפיעה הדדית וזה היתרון של בנית הקשר בגיל צעיר כאשר ישנם דברים שעדין לא מגובשים וניתן לעשותם יחדיו, שונה הדבר כאשר זוג יותר מבוגר נפגש, המבנה הנפשי כבר הרבה יותר נוקשה ולא ניתן לשנות דברים.
זה דבר מאד חיובי שאתה מושפע לטובה מבת זוגתך ואין מה לחשוש שזה בא מרצון לעשות רושם חיצוני, הסיבה שונה: כאשר אוהבים האמת מישהי אזי אתה מתאהב גם ברצונות שלה והם נעשים גם חשובים ויקרים בעיניך.
לגבי החלק השני של שאלתך, זה ברור שלכל אחד ישנו מיבנה נפשי אחר, ישנם בחורים שמוכרחים להיות הדומיננטים בקשר, וישנם כאלו שזקוקים לכך שבת הזוג תהיה הדומננטית, זהו חלק בלתי נפרד מתהליך ההתאמה.
בברכת הצלחה