התאמה זוגית

שאלה

שלום כבוד הרב! אני בת 24, יוצאת עם בחור בן גילי,ומאוד טוב וכיף לנו ביחד. אני חושבת שהוא באמת בחור טוב, עם לב טוב אך בספק אם יש לו לב רחב ויד רחבה.לאחרונה אנחנו מדברים באופן אינטנסיבי על העניין הכלכלי. איך צריך לנהל בית, מה רמת חיים שכל אחד חושב לנכון לחיות. אנו חיים בצורה מאוד שונה. הוא מידי מחושב לדעתי, מעיד על עצמו שהוא קונה רק מה שהוא צריך ולא מה שהוא רוצה למרות שהוא יכול לאפשר לעצמו,מעיד על עצמו שקשה לו לקבל מאנשים אחרים כי הם לא חייבים לא דבר וכך זה היה אצלו תמיד. הוא לא מעוניין להכנס למינוס בשום מצב.אני חיה אחרת. אין לי בעיה להכנס למינוס (ברמה נורמלית..), אני אוהבת לפנק את עצמי ואת הסובבים אותי ונתינה בעיניי צריכה להיות גם כספית\חומרית.אני אוהבת לתת ואוהבת לקבל.אנחנו מבינים שהפער בינינו גדול בנושא עד כדי כך שנכנסנו לפרטים מבחינת ניהול כלכלי של בית והוא אומר שיש אוכל שבעיניו זה מותרות(קורנפלקס לדוגמא..)שאם הוא יכנס למינוס בגלל זה אז הוא לא יקנה אותו לילדיו. בעיני זה קיצוני מידי ומעיד על אי רגישות לענייין שילד לא יודע מה זה מינוס(ולא צריך לדעת) וילד רוצה לקבל כל מיני דברים ויתרה מכך אני מאמינה שהורה צריך לרצות לתת את זה לילדיו בגבול הטעם הטוב(לא כל יום אבל גם לא פעם בחודש ולא רק ביום ההולדת..).השאלה שלי היא איך אני יודעת האם הבחור קמצן ואם בכלל אפשר להשתנות בתכונה כזאת אם רוצים והאם אפשר לגשר בין שני אנשים שרגילים ורוצים איכות חיים שונה מבחינה פיננסית ? אני מקבלת את החשיבה שמינוס זה רע וצריך להמנע ממנו אבל לא בכל מחיר.

תשובה